תורה

המחמאה מעוררת… ה”חתם סופר” מבאר מדוע בפרשת תצווה משה רבינו נצטווה לפנות  לכל חכמי הלב ולא לבצלאל לבדו, וזה לשונו: “ואתה  תדבר אל כל חכמי לב

בימים אלה, בין המצרים, ‘מדברים’ כולם על חורבן ביהמ”ק שנגזר בעוון שנאת חינם. מדברים על כך, אך מה עושים? יודעים שנדרשת ‘אהבת חינם’, אך מהי

על המלמד לערוך ולהגיש את שיעורו בהטעמה, בבהירות ובדרכי הוראה מותאמים, ובכך לגרות רצון התלמיד לשמוע ללמוד ולעשות! מלמד הכיתה שם לפניהם. הוא מעורר ומגרה

הקרבה והאהבה לתלמידים דרשו חז”ל (ספרי דברים ו, ז) על הפסוק ושיננתם לבניך –   אלו התלמידים. ואם כן לכאורה למה לא כתוב ושיננתם לתלמידך. אלא