מלך עשיר ואהוב על עמו ביקש לנוח ממסעותיו ומלחמותיו הרבים, והחל בבניית ארמון בו יזדקן להנאתו. הוא ייחד קיר מרכזי עליו יתלה ציור דמות דיוקנו, כך שבהמשך הדורות יזכרו אותו ואת תפארתו. הזמין המלך צייר, הטוב במדינה, שיצירו  בציור ענק. הצייר היה נבוך, כי ממלחמותיו הארוכות בהן ניצח המלך וכבש ארצות, נותר הוא נכה ומצולק. גדם יד וקטע  רגל היה, חסרה לו עין, וכתפו מעוותת. הצייר התמסר לדבר המלך. בתום העבודה ראו השרים והתפעלו "צייר כשרוני! איזה ציור אמיתי"! אך בראות המלך דיוקנו נפגע! "כך יזכרו אותי? בעל מום פגוע מכף רגל עד ראש, צורה של מפסידן! לכלא תשליכון אותו!".

הצייר השני למד מטעות קודמו. הוא 'שיפץ' את מראה המלך. אך גם הפעם כעס המלך "וכי הנך מכון להשתלת איברים? לא אתן ידי לפגיעה בציבור ולתליית ציור שקרי! יחלוק הוא תא בכלא עם הצייר הקודם!". והקיר המרכזי עדיין מצפה לציור. ציירים חששו  וחמקו מלהגיע. התייצב צייר צעיר שזקוק לשכר. בתום שלושים יום התאספו המלך ושריו לחזות בתוצאה. הציור הענק הוכנס, מכוסה. מתח באולם. מה יהיה הפעם? הצייר ניגש לאטו לחשוף את היצירה. הנשימה נעצרת. העיניים פקוחות ומשתוממות. בציור רואים את 'פרופיל 'המלך כשהוא רוכב על סוס מלחמה, מסתער לעבר האויב. הוא נראה מזווית בה ידו הטובה מושטת ואוחזת חרב בגבורה, וגופו בתנוחת מרדף משיג ומנצח. בזווית בו מצויר המלך רואים רק את עינו הבריאה, רגלו השלימה, ואף הכתף הפגועה משתלבת היטב, בהיותו רכון על הסוס הדוהר כאמיץ. 

לכל דבר בחיים יש כמה וכמה זוויות. ניתן להביט ב'עין רעה' ולראות את הרע, אך עם רצון טוב מבחינים בזווית חיוביות. בפרשת בלק מעביר בלק את בלעם ממקום למקום – למצוא מקום בו תחול קללה. שתום העין! למה לחפש רוע? הקב"ה הוציא מפיו את האמת: לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל! אין הקב"ה חפץ לראות במגרעותיהם של ישראל. אפס קצהו תראה – וכלו לא תראה! תתמקד ב'פרופיל' הטוב! 

תפקיד המחנך לראות בטוב תלמידיו, כי רק לאחר שהוא מזהה מעלותיהם ואיכויותיהם, יצליח, מתוך רצון אמיתי, להטיב עמהם. יזכה לתקן פגמיהם וליישר אורחותיהם. מבט חיובי וטהור, מציאת צדדיו החיוביים, העמדת התלמיד בזווית בה ייראו – לו ולנו – צדדיו החזקים, יחזקו ויעזרו לחינוכו. 'לך ראה שלום אחיך' !

ר"מ חשוב בא בפני הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשאלה: כר"מ אני מוזמן למסיבות אירוסין רבות של תלמידי, ואני מתכבד לדרוש בשבחי 'החתן שלנו. 'אך מה אעשה כשאין לחתן מעלות? האם למען השלום וכבוד המשפחה מותר לי 'להמציא'? המשגיח התרעם "אתה מבקש להראות זהירות ב'מידת אמת'?

לצערי, טרם זכית להיות איש אמת! הרי 'אדם אמיתי 'תמיד ורואה את המעלות והתשבחות שבכל אחד!". 

כאשר תלמיד מרגיש שמביטים בו ב'עין טובה', כשהוא שומע שמצפים ממנו ושהינו מסוגל, התוצאות מגשימות את הציפיות. מנהל הרואה את הצד החיובי בכל מורה לומד להסתדר עם מעלותיו וממילא לגמד חסרונותיו. הבה נלמד למנות שלש מעלות טובות שבאדם – לפני שעוסקים במגרעותיו. גילוי עיניים !