תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

מצב החינוך והנשירה בדורות האחרונים

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

הרב דוד ממן
(מאמר זה נכתב במקורו כהמשך למאמר הקודם של הרב דוד ממן)

הצפיה לפירות החינוךהאדם עץ השדה אמרה התורה וכן היא חינוכו לא לחינם סידר רבי סדר זרעים ראש וראשון לששה סדרים כוונתו לרמוז בזה שכשם שהזורע זקוק לאמונה וסבלנות גדולה כן הלומד והמלמד בשעה שבאים הם בשערי הלמוד המלמד הבא במטרה נשגבה לחנך את הילד למדות טובות לקיום מצוות ללמוד תורה חייב לדעת בראש וראשונה כי לא ביום אחד נחנך ולא על רגל אחת רק את הזרעים מניחים אנו עכשיו ואם את הפירות נרצה לקטוף עלינו להתאזר בסבלנות גדולה מחנך אשר מקווה להשיג תוצאות מידיות אחר שיעור מרתק מלא במוסריות צרופה נכון הוא למפח נפש בראותו את תלמידיו בהפסקה מתנהגים כאילו מעולם לא היה שיעור כזה אם החינוך הוא שדה וגן הרי שהמחנך הוא הגנן אשר שמו ה' לעבוד ולשמור ולגדל את פירות הגן הנאים והנחמדים הלא הם ילדי ישראל וכי מטרת הגנן בשותלו עץ הם רק עלי העץ ויופיו וודאי שלא ממתין הוא לפירות אשר הם התכלית בעבודתו מאין לו כח להמתין כל כך הרבה התשובה פשוטה וידועה לכל עובד אדמה בשעה ששותל הוא את השתיל הרר באדמה כבר בעיני רוחו עץ גדול הוא ועמוס פירות יפים ונאים.
כך אתה המלמד והאב צריך לדעת שאת בני ה' וגדולי ישראל עליהם לחנך ולגלות ואת הנערים אשר לפניהם יראו לנשמות גדולות אשר עודן באבן ועליהם להצמיחן ולהפריחן' אם יחשבו כי רק נערים לפניהם ובהתאם לזה יחנכום רעה גדולה יעשו לעצמם ולעם ישראל.
שוב נזקקים אנו להשוואה לדברי הראי"ה קוק בהרצאתו הנ"ל אכן אמר שם הרב קוק אם מטרת החינוך הינה להוציא אדם שידע להסתדר בחיים אזי אין זכות לילדות מצד עצמה כי אם הילד הוא לפי זה גולם יפה שאפשר לחוק ממנו כלי מעשה חזק ועובר לסוחר' אולם לא זוהי התפיסה על פיה אנו באים לחנך גל פי ההכרה האידיאלית המערכת את החיים לפי הטוב והחסד והתום הנמסך בקרבם יעלה לנו ערך הילדות לא רק בתור הכשר לאישות וגדלות כי אם חטיבה יקרה בחיים מצד עצמה על כן על המחנך לחפש את היקר אשר בחטיבה זו למה קדושה ותום כמה טהרה ומדות נעלות נמצא בנפש הנקיה והאהובה כל זמן שטומאת שוק החיים לא השביתה את החן וההוד של פרח שושן זה כמה קדוש וטהור הוא.
שני גדולי דור אלה בלא שראו זה את זה מכוונים דבריהם למלמדים שידעו כי שתיל רך ונחמד ניתן בידם ואם ישתלו אותו כראוי לתכונותיו ויטפלו בו לאחר מכן יזכו לפירות נאים הרב בהרצאתו אומר התינוק כשיחונך כראוי ביחוד התינוק העברי כמה קדושה ותום נמצא בנפש הנקיה וכו'. והרב המחבר כותב בספרו כל נפש ילד ישראל אוצר של קדושה הוא רק שצריכים לדעת איך לפעול בה.
מצב החינוך והנשירה
לפי כל האמור במאמר הקודם היינו מצפים א"כ לנערים שבהיותם לאנשים יתנו פירותיהם ינהגו ברוח ישראל סבא ישקיעו זמנם בלימוד תורה ויצמיחו גדולי ישראל אולם על כך מקונן המחבר בספר הנ"ל:
זה היה בדורות שעברו אבל דורו דורנו ירד פלאים הדור הצעיר יצא לתרבות רעה של שתים רעות הלכו לשתות מבורות נשברים של אוה"ע ואת מקור מים חיים תורת ישראל עזבו ולא עוד אלא שמבזים הם אותה בראש חוצות אותה ואת מחזיקיה ולומדיה הוא פונה בכאב לראשי הישיבות המתנחמים בתלמידיהם יושיטו נא את ראשם ויראו נא את ההמון הגדול החופשים ר"ל בתי מדרש שהיו מלאים לומדי תורה נתרוקנו ותחתם נתמלאו אגודות אשר מטרתם כפירה ומאיסה של תורה ר"ל.
בדורות קודמים גם אם לא זכה אדם להשאר בישיבה ולגדול לבן תורה מ"מ מכלל יהודי טוב ונאמן לא יצא קבע עתים לתורה התפלל בדבקות ונשא ונתן באמונה אולם כיום אפילו בבחורי הישיבה אין כבר בטחון שימשיכו בתלם שחרשה הישיבה למענם אסור לנו להרשות שמצב כזה ימשך ולמה זה נעזבהו את הדור הצעיר מבלי קשור אותו ואת נפשו לה' ולתורתו בילדותו ויתקיים גם עד עת זקנתי' ובשאלה זו הוא חוזר למעשה על דבריו של שלמה המלך ועל דרכו החינוכית חנוך לנער' לדור הצעיר על פי דרכו בילדותו ואז גם כי יזקין לא יסור ממנה.
הסיבות לכשלון החינוך
א. אשמת המחנכים
הרב נוקט כדברי חז"ל קשו והתקוששו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים על כן מאשים הוא תחילה את המחנכים שהתייאשו מיד מן הנוער והאשימו אותו בכך שהוא אינו מעוניין לקבל מהם תורה הם האשמים ואנו המחנכים נקיים מכל רבב אך לא כן הוא החינוך מסורת היא מדור לדור מאברהם אבינו אשר העיד עליו הקב"ה לאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו אחריו ושמרו דרך ה מסתמא בכל דור היו פושעים ובנים סוררים ומורים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות אבל מחנכי הדור ההוא ביודעם את תפקידם לצוות לבניהם אחריהם דרך ה' השכילו לטפל בהם ולהפכם לפחות ליהודים נאמנים על כן לא היתה תופעה כזו על הפקרות והתפקרות כמו בימינו המחנכים אז לא הסתגרו בד"א של הלכה א"כ לא נופלים אנו מהם וגם עלינו מוטל בדורנו לחפש ולדרוש אחר שרשי הבעיות ולמצוא פתרונות לזה.
תמיהה גדולה תמה הרב הלא כל הנוער אשר מתפקר בידינו נמצא בנערותו ובחדרינו נתגדל. יש לדאוג לא רק לנוער שכבר נמצא ברחוב אלא גם לזה החובש את ספסלי הישיבה ואם לא כך נעשה האם יכולים אנו לומר במנוחת הנפש ידינו לא שפכו את הדם הזה של נשמות ישראל לבאר שחת.
ראשית המעשה של המחנכים הוא הכרה באשמה כי הם נושאים בחלק מהסיבות אשר הביאו למצב זה שהרי הם לא חקרו ודרשו בתחילתה של התופעה למה ומדוע היא מתפתחת בזה גרמו הם להיותה תופעה נרחבת ומקיפה שנית עליהם לדאוג את דאגת הדור לכאוב את כאבו ולצפות לעתידו.
ב מחלת הדור ותוצאותיה בשדה החינוך
אכן לא רק המחנכים אשמים גם בנוער יש אשמה אולם שאלה גדולה בפנינו מה הביא דווקא את הנוער בדורנו להתנהגות זו מדוע לפני דור או שנים לא היה צורך במאמץ מיוחד כדי שילד יהודי כשיגדל ידע לפחות לשמור מצוות אם לא להיות גדול בתורה התשובה והסיבה העיקרית כפי שרואה אותה רבינו היא שהנוער קם וחושב את עצמו לאיש בטרם באו מועדר' כלומר הנוער בימינו מתבגר טרם זמנו אין זו תופעה ישראלית אלא כללית וכבר הודיעונו חז"ל כי בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא ואין לך חוצפה גדולה מזו שנער אשר טרם ידע בין טוב לרע חושב את דעתו למכרעת ואינו מתחשב באחרים בעלי חכמה ונסיון הגדולים ממנו.
מטיב לבטא תכונה רעה זו ירחמיאל שקד ז"ל איש חינוך ותיק שפעל כ35 שנה בארץ בתחומי חינוך שונים ואף הוא כרבנו עבר את מוראות השואה בצעירותו בדברו על הילדים כשותפים בחינוך כתב מקטנותם לומדים ילדים רבים להיות גדולים וחשובים בעיניהם מתוך ספרו שטרם יצא לאור 'עת לחנך באמונה' פרקים ממנו התפרסמו בעלון ביהמד"ר באלון מורה התוצאות הבלתי נמנעות מזה הינן שתים לדעת המחבר.
א כל אב רב מחנך ומדריך נראה בעיני התלמיד כאדם רע שבא לשלול את חרותו ודעתו האישיים הרב כופה ומכריח אותו לעשות דברים היפך מה שהוא חושב מין התנגדות אף שנאה מתעוררת בקרב הנער פנימה אל מלמדיו ואביו. מדוע הם תמיד הצודקים ולא אני כן יטען התלמיד בן זמננו ממילא אין לבו נכון לקלוט ולשמוע דברי רבותיו ומחנכיו מובן שבמצב כזה אין ערך לחינוך שהרי ברגע שיוכל הילד להשתחרר מעול זה של מחנכיו יבחר בדרכו שמאז החזיק בה.
ב בדורות קודמים המצב היה וטימן נייר חלק היה הילד בנפש טהורה לקבל את הצורות והדבורים שירשמו עליו רבותיר' ממילא גם כאשר גדל הילד והיה לאיש המשיך להתפתח כפי שחנכוהו רבותיו בלא חשש שיסטה לדרך אחרת אולם כיום מכיון שהילד מרגיש אשיות חשובה בעצמו הוא גם מגבש לו דעות משלו שהרי למחנכיו אין הוא מוכן לשמוע אך מכיון שבמציאות הוא נער קטן חסר דעת עצמית ממילא הדעות והחקירות שעושה לעצמו הינם מסוכנים כפרי הבוסר הוא מרשה לעצמו להתבונן גם בדברים האסורים לו הוא מתרגש ומתפעל מכל יופי חיצוני מכאן לא רחוקה הדרך להשתרשות של השקפות פסולות בקרבו של הנער שבבוא העת מוצאות הן ביטוי בפריקת עול והשלכת כל היקר אחר גוו.
התקון לדורנו
חז"ל למדונו שאם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש הם דייקו בלשונם ולא אמרו השאר אותו בחוץ ורק אתה תכנס ותלמד כי אז הוא יחכה לך כשתצא ושוב יפגע בך התקון האמיתי הוא להכניס גם אותו וללמדו כביכול תורה ואז להכריעו אם אבן הוא מתפוצץ וכו' כך נוקט רבינו ביחס לבעית חינוך הדור בואו נקח את המדה הרעה הזו ונשתמש בה עצמה כדי לחנך את הנער נתאים אנו המחנכים את עצמנו אליו צריכים אנו להרכין עצמנו אליו ולדבר כלשונו כמעט להתהפך אז לילד ולדבר עמו כדעתו וכערכו.
הרבי עצמו אמר פעם לא התחלתי בכתיבת פרקי חובת התלמידים עד שראיתי דמות של תלמיד לפני עיני רוחי והתעמקתי בבעיותיו, מתוך הספר אש קודש.
עלינו לשמוע אל שלמה המלך שאמרחנוך לנוער על פי דרכר' כי כל דור וכל נער יש לו דרך משלו ובדורנו שדרכו של הנער להרגיש בעל דעה כבר בקטנותו יו"כ נחנך אותו בדעה זו נציב בפניו אתגר ונאמר לו כי הוא עיקר המחנך של עצמו ויכול הוא לעשות זאת שהרי הוא גדול בעיני עצמו וכדי שלא ירגיש שאנו כופים אותו נאמר לו כי תפקידנו הוא רק לעזור לו לממש מטרה זו מכיון שהוא קטן ועדיין לא למד הרבה העיקר כותב רבינו להכניס בלבו דעה זו שידע שהוא הנער בעצמו הוא עיקר המחנך לא קטן ונער הוא רק נצר מטע ה' בכרם ישראל ועליו הטיל ה' חוב זה לגדל ולחנך נצר זה.
שתי תועליות תצאנה מדרך זו האחת משידע התלמיד כי הוא ברשות עצמו ועליו לחנך עצמו לא יטפח בלבו שנאה כלפי הוריו ומחנכיו אדרבא רק תודה יכיר להם על כך שהם באים לעזרתו במלאכה זו שהוטלה על כתפיו הרכות מתוך כך ישמע אליהם וילך בדרך אשר יורוהו התועלת השנית גם התלמידים שעד כה התרפו והתרשלו בלמודים מעתה ביודעם שעליהם ואך עליהם מוטל עול החינוך של עצמם יתחזקו ויתעוררו לחזק עצמם כדי להצדיק את האמון שנותנים בהם מעתה לא יסמכו יותר על האב או המלמד שיעשו למענם את העבודה ואילו הם יתרשלו בה וכשישכיל לדעת שהחוב עליו ורק הוא בעצמו המדריך והמחנך יתאמץ ולא יתרשל.
בנוסף לזה עלינו למשוך את נפש הנער ליופי המצוי במצוות התורה בשבת בחגים שמהם תתפעל נפשו אל"פ שהתפעלותו עתה הינה חיצונית בכל זאת בעתיד יתן הדבר פירות והתפעלותו תהפוך לאמיתית אזי יקיים גם דברים שלא בהכרח יבין ויחפש בהם התפעלות כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
(מתוך כתלנו י"ג, שנת תש"ן)

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401