תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

יצירת קומונניקציה בחיי הנישואין

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

הרב שמואל פנחסי

לא פעם כשמדברים עם זוג או בפני זוגות על נושא שלום בית ופוגשים לאחר מכן ומדברים עם כל אחד לחוד אומר הבעל הרב הדברים שאמרת היו כל כך נבונים ונבונים אני מסכים עם כל מילה אבל הבעיה מתחילה עם אשתי העקשנית היא קשה כמו קיר בטון אינה שומעת! וכשנפגשים עם האשה אומרת האשה בהתלהבות יישר כוח על הדברים כב' הרב קלע למטרה אבל חבל על הזמן בעלי ממש כמו מסננת נכנס מכאן ויוצא משם!
הרי שאם כל צד יחשוב שהדברים אכן נכונים ביחס לשני אין ספק שאבדנו את המטרה וניטל טעם סם החיים עלינו לראות את עיקרי המסר והמוסר ולשייכם לעצמנו ולצאת לקראת המשימה.
ונראה שאחד מהדברים המסוגלים להקל על ממסד הנשואין ולהצליח בחיבור הזוגיות הוא מה שכותב ספר החינוך על הפסוק נקי יהיה לביתו שנה אחת … כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה.
כלומר קשה לשנות את השני אבל כשידעו להתרגל זה עם זה יכירו את התכונות והרצונות או אז יקל מאד על המשימה וזה לוקח שנה.
בעולם התפיסה היא שונה בהתחלה שניהם מבינים אוהבים ורוצים נורא אחד את השני אולם אחר כך לאט לאט מצטננת האהבה מתרוממת מחיצה ונשחקת הזוגיות, לא כן ביהדות זה עובד הפוך בתחילה קשה לא מובן ואין התאמה אבל מנסה מתוך ידיעה זו להדביק הרצון אצלה מנסה כל צד לעכל ולהבין את משנהו להזדהות מבחינה רגשית פנימית וזה לוקח שנה.
בעצם איך עושים התאמה וכיצד בונים הרגלים במשך שנה? ונראה שראשית עליהם לפתח קומנקציה דרך שיח וסיג פשוט לדבר על ידי הדיבור נחשפים מבינים ומכירים ומה שאמרו חז"ל במשנה אל תרבה שיחה עם האשה מפרש הגאון החזון איש זצ"ל שזה לא מדובר ביחס לשנה הראשונה.
דרך הדיבור לומדים להקשיב משתפים את הבן זוג בחוויות בנושאי עבודה אירועים רווחים וכו' דיבור זה לא שאלה ותשובה וגם לא חקירות ולדבר אין הפירוש לתת רק עצות או רק מוסר לשני זה לא נקרא לדבר.
ומלבד לדיבור האמור שמהווה מוקד לתקשורת חשיפה והכרה כדי להתרגל יש דיבור שגם בונה רגשות ושותפות ונציין לדוגמא יש ולפעמים הבעל מתלונן על כאב האשה מיד נרתמת ומביעה רגשי צער ומוכנה לכל פעולה ודואגת לפנק אותו וכשמגיע התור שלה להתפנק ולמחרת מתלוננת על כאב עונה הבעל בצורה יבשה ומציע בצורה אדיבה מה את מתלוננת כל כך קחי בבקשה כדור הרגעה אינו קולט שזוגתו אינה מעוניינת בתרופה היא חושבת שהגיע תורה להתפנק.
יש והבעל חושב שניחן בחוש הומור ואוהב לומר לאשתו בדיחות אבל היא שמעה את הבדיחה כבר שש מאות פעם עם כל זאת צריכה האשה לשתף פעולה ולצחוק מחדש שהרי גם האשה שש מאות פעם טיגנה לו חביתה והבעל אמר לה תודה כל פעם מחדש.
לא פעם בני הזוג עסוקים וטרודים ושוכחים לקרוא את הסעיפים המלווים לדוגמא באה אשה ומבקשת להתייעץ בעלי מה דעתך האם אקנה כוסות מזכוכית הן מרשימות ויפות אך נשברות במהרה או שמא נקנה כוסות פלסטיק שהנן פחות יפות אך אינן נשברות במהרה עונה הבעל בקצרה אני סומך עלייך.
התשובה מאכזבת למרות שנתן לה הבעל את הסמכות ואת האימון מכל מקום היא חפצה ומעוניינת במקרה זה בשיתוף ולא באימון וכשאומר לה עשי מה שאת רוצה משמעות הדברים שאומר תעזבי אותי משטויות ובמילים אחרות משדר לה זה לא מעניין אותי אני לא מתעסק בקטנות – זה לא מתאים לי תתעסקי את בשלך ואני בשלי – זו פגיעה.
ולעיתים ההבנה לוקה בשל קוצר רוח וחוסר זמן אם אילו היו משקיעים מעט הסבר וסבלנות כדי להבהיר את הכוונות היו חוסכים הרבה מאוד ויכוחים נציין למשל הרבנית אהבה לתלות את החולצות הלבנות של בעלה בשמש בצורה הפוכה על מנת שלא יבוא עליהן שום ליכלוך והבעל לבש אותן כשהן הפוכות וכשראתה זאת הרבנית שהרב לובש את חולצתו הפוכה העירה לו להפוך את החולצה ושוב לבש הרב את החולצה הפוכה וכשראתה הרבנית כך חזרה בתשובה והחליטה שמעתה והילך תתלה את החולצות כמות שהן אלא שדווקא הבעל החליט אף הוא להפוך את החולצה כשראתה כך אמרה לבעלה אני לא מבינה הרי הפעם אני הפכתי אמר לה הרב גם אני הפכתי אבל למה הפכת אם אני הפכתי לבסוף כשנמאס לו מהויכוח אמר תשמעי את הפכת אני הפכתי והחולצה נשארת עליו הפוכה זה קורה כשאין מספיק זמן לדיבור ולהבנה הוי אומר שהדיבור מסוגל לגשר על הפירוד.
וכן מוכח מדברי חז"ל על הפסוק ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו אויביו זה אשתו אוייב במקרה זה לא שונא שלמה המלך בא להצביע על בת זוגתו של אדם שהיא שונה ומנוגדת בתכונות וברצונות ונראית לו כשונא חלילה ואולי דווקא ההצלחה היא בזאת שאיש ואשה הפוכים ומנוגדים ודווקא דרך חילוקי הדעות מסוגלים להגיע למסקנות ולהשלים זה את זה הביקורת נגדו משמשת לביקורת בונה ומשלימה וכן הסבירו את הפסוק י אעשה לו עזר כמדו ודרשו חז"ל זכה עזר לא זכה נגדו ולכאורה דרשת חז"ל נוגדת את פשט הפסוק המורה דבר אחד בלבד שתהיה האשה רק לתועלת ולעזר כנגדו ולא משמע שיש גם צד שונה והפך והסבירו שפירוש הפסוק הוא שהעזר מתבטא דווקא כשהיא נגדו והיינו כשמגלה הבעל הבנה בכוונת הביקורת שמשקיעה ומעבירה האשה עליו מתוך אהבה כדי לתקן ולהשלים אותו הרי שזכה והם עזר לא כן כשהדבר לא נקלט בכיוון זה הופך הדבר חלילה לוויכוחים ולמשקעים והם נגדו.
אבל כדי להבין ולקרא כוונות הדדיות חייב להיות שבני הזוג נוקטים על פי פרוספקטיבה של תורה כאמור לעיל מתוך שיכירו ויתרגלו זה עם זה או אז ברצות ה' דרכי איש גם אוייביו קרי אשתו תשלים אתו אין איסור שיהיו בבית חילוקי דעות או ויכוחים האיסור הוא כשהויכוחים יביאו לפיצול ולקרע אסור שהויכוחים יתלהטו החוצה וידעו עליהם אנשים.
יסוד איתן בבנין הנשואין ולאושר המוקרן בו הוא שלמרות הבדלי הרמות האינטלקטואליות והשוני ברמת המשכל יודעים בני הזוג לגשר ולצמצם את המרחקים גם אם הבעל אוניברסאלי יותר בעל נסיון ועם חכמת חיים יותר הוא משמש כשר החוץ עם קשרים רחבים מסועפים ומסונפים הפורצים מחוץ לגבולות העיר והמדינה לעומת אשתו שכל כבודה בת מלך פנימה שכמעט רובה ככולה ראשה וכשרונותיה נתונים הפנים של הלית ועסוקה בפינות הבישול ואי לכך קורה לפעמים לבעל לפתח שיחה עם אשתו באותה רמה בה היה מצפה.
אולם חז"ל מורים איתתך גוצא גחין ולחיש לה כלומר אם אשתך נמוכה מעט ממך בקומתה תתכופף ותלחש לה באזניה וכמובן שכוונת חז"ל לאמור לעיל שאין לבעל לחוש מרומם ובעל קומה שאינו מכבודו ואין נאה ויאה לו לרדת ממדרגתו בעל חכם עליו להתכופף ולהשוות את קומתו לקומת אשתו ליצור עמה קשר ולדבר איתה בגובה עינים וללחוש לה באזניה ורק בצורה זו ניתן ליצור קומנקציה ותקשורת הדדית.
וכן כשהמצב הפוך חכמות נשים בנתה ואיוולת בידיה תהרסנו, חכמתה של אשה באה לידי ביטוי כשאכן משתמשת בחכמתה באמצעי לבנין ביתה שרואה בו עיקר והיינו שאינה מפגינה חכמות אסור לאשה לקחת פיקוד כשזה נגד רצון בעלה וגם כשבעלה מסכים ונוח לו אשה חכמה אינה מותירה רושם ואינה זוקפת לעצמה הבנה ועדיפות בחוות דעתה על דעת בעלה גם כשהיא מובילה ומחוננת בבינה יתרה וכשרון מעשים בחכמתה תדע לענוד את הצלחותיה על צואר בעלה ותשיר לו שירי הלל בפני כל אין ספק שבצורה זו שהיא מרוממת ונותנת במה לבעלה וזוקפת את קומתו מתוך תחושת מנהיגות שחש הבעל ומאידך מכיר את הניצבת אחריו הרי שבונים ומחזקים יחד את יסודות ביתם אבל אולת המעוניינת לזקוף ולהקרין על עצמה עוצמה מחד ומאידך להנמיך ולהנחית את קומת בעלה הרי שבידיה תהרסנו במו ידיה היא מזעזעת את יסודות הבית ומבקיעה בו סדקים עמוקים נזק בלתי הפיך בכך שפוגעת בכבודו ובמעמדו.
ומשום כך אמרו חז"ל נחית דרגא ונסיב איתתא תרד מדרגה ותישא אשה כי לא תמיד מסוגלת האשה להגיע לדרגה כה גבוהה להצניע את חכמתה ולא תזקוף את הישגיה לעצמה ותעטר את בעלה על כן יש לבעל בדרך כלל להעדיף שירד דרגה ויקח אשה במקביל.
עיקר נוסף בחיי הזוג הוא ההתחשבות ההתחשבות היא סם חיים ואמנם זה מבטא דמוקרטיה במשטר הפנים היא שוללת כפייתיות וקנאות ואין שלטון דעות גם אם אחד מבני הזוג שומר תורה ומצוות והאחר פוקר וכופר כל עוד האחד אינו מכשיל את רעהו חיים באושר בשל האהבה השוררת ביניהם הרי שאם קיימת אהבה קיימת סובלנות והסיכוי גדול שיגיעו להבנה ולו שבתחילה אינה לשמה ואכן שטף דעות שונות ומשונות מציפות בל זוג החי יחדיו ויש לעתים מלחמת דעות ובכל זאת יש להאזין ולהקשיב איש לרעהו ולברר כל דעה ונקודות החיוב שבה על מנת לאמץ ז.
לא רק שלא נשיג אהבה דרך הטלת אימה יתרה בבית אלא עלול האדם לגלות שמעט האהבה שהייתה קיימת נסוגה ותופסים את מקומה שנאה והתקוממות ובמקרה הטוב שנאה המהולה ביראה שבבל מקרה אינם משרתים את הצדדים ולא לחינם אומרים חז"ל אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל אמר רב יהודה כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים ואף מספרת הגמרא שאדם גדול ר' חנינא בן גמליאל הטיל אימה יתירה בתוך ביתו ובקשו להאכילו אבר מן החי ומפרש"י שנאבד מהם אבר מן השחיטה ומפני אימתו תקנו עבדיו אבר מן החי והביאו תחתיו שלא יבין הרי שללא ספק מהאימה והפחד מלבד שלא ישיג ולא יצמח שום תיקון אף עלול לגלות לאחר זמן שחתרו תחתיו וביצעו מעשים מקולקלים והסוו זאת שלא יבין ויש שלעולם לא ידע מה רחשו אחר גבו ולעולם לא יגלה זאת ומעוות לא יוכל לתקון.
הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל מספר על בעל שהיה אלים מילולית ופיזית פעם אחת ראתה אשתו כיצד נחש שותה מכד החלב ומטיל בו ארס היא רצתה לגשת אל הכד ולשפוך את החלב מתוכו אלא שבדיוק באותה שעה נכנס בעלה לבית ופחדה לעשות זאת.
הבעל שהיה צמא ניגש אל החלב והחל לשתות לרוויה ואשתו שעמדה בפחד מן הצד חששה מלומר לו על הארס שהטיל הנחש מפני שאז היה מכה ומשפיל אותו בטענה שהיא אשמה שלא כסתה את החלב.
הסוף היה שהבעל שתה את החלב שהיה בכלי ומת.
ויש לכאורה לחקור מי המית איש זה ובמי תלויה האשמה באשה או בנחש או גזירה שגזרו עליו בשמים או שמא הוא עצמו היה הגורם למיתתו שלו.
ונראה שעונש זה אינו גזירת שמים זאת ענישה עצמית מיתה שהכין הבעל לעצמו בעל שנהג באכזריות וחוסר התחשבות וסובלנות עם אשתו בעל שגרם לאשתו להוריד דמעות הרי שדמעות אלו יצרו את הנחש שהמית את הבעל מתוך שדמעתה מצויה אונאתה מרובה.
גדולי ישראל התחשבו ברגשות נשותיהם וכבדו זאת מאד אחד הדוגמאות הוא הגר"י קמינצקי זצ"ל צניעותו וענוותנותו של הגר"י קמינצקי לא ידעה גבולות ובפרט סלד ובחל מקימת כל הלומדים בבית המררש לכבודו כל אימת שניכנס להיכל הישיבה.
פעם אחת חרג ממנהגו זה כאשר נכנס יחד עם רבי שניאור קוטלר זצ"ל לכינוס השנתי של ועידת אגודת ישראל באמריקה רבי שניאור הציע להיכנס דרך דלת צדדית כדי למנוע את קימתו של הקהל לכבודם מה גדלה תדהמתו של רבי שניאור לשמוע את ר' יעקב דוחה את הצעתו באומרו הרי נשותינו הרבניות נמצאות אף הן באולם והן תפיקנה עונג למראה כל הקהל המתרומם לכבודנו הבה נעשה זאת לכבודן ובכך נקל עליהן לשאת בטירחה המתמדת המוטלת על בתפיהן במשך כל השנה בגלל הציבור הרב המגיע אלינו…
הרי שגדולי ישראל כמה היו משקיעים מחשבה ותשומת לב לרגשות ולצרכים פנימיים להם זקוקה האשה.
ובנוסף לכל האמור חייבים הזוג לקחת בחשבון שכל פגיעה בחיי הזוגיות אינה מתחילה ומסתיימת רק בזוג עצמו המשקעים באים לידי ביטוי ומורגשים בכל הסובב ובעיקר בילדים ורצוני לספר מעשה שסיפר ראש ישיבת פונוביז' הגאון הרב שך זצ"ל ששמע מרב מליטא שהיה עד למעשה.
יום אחד אותו רב נקלע לביתו של האור שמח רבינו מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל בשעת בין השמשות בין מנחה למעריב ורצה להיכנס אך אמרו לו שאי אפשר עכשיו להיכנס אליו הוא חיכה בחוץ מאחורי הדלת הסגורה אחרי כחצי שעה לפתע נפתחה מקצת הדלת והוא הצליח להציץ פנימה וראה שר' מאיר שמחה רוקד יושבים שם זוג קשישים איש ואשתו וילד קטן ור' מאיר שמחה רוקד לפניהם.
הם נפרדו מהאור שמח לשלום והרב הנ"ל שאל את ר' מאיר שמחה מה העניין מה קרה אמר לו ר' מאיר שמחה אתמול באו אלי אותם זוג קשישים שראית לכאן בדוויניסק והם הפצירו בי שרצונם להתגרש ושאני יעזור להם בזה שאלתי אותם יש לכם ילדים.
השיבו שיש להם ילד קטן כבן חמש שש שנולד להם לזקנותם.
השבתי להם אומר ר' שמחה אי אפשר לעשות צעד כזה מכריע להתגרש בלי שגם הבן יהיה כאן תבואו בבקשה מחר עם הילד והם אכן הגיעו היום עם הילד הושבתי אותם ליד השולחן אומר ר' שמחה ואת הילד על ברכיי פניתי אל הילד בן החמש שש והתחלתי לדבר אליו:
ילדי היקר תראה אתה יודע שהוריך רוצים לעשות אותך יתום יש להורים שלך תכנית לעשות אותך יתום וכנראה שלפי החלטתם יעשו אותך יתום ובקשתי אליך שאל תסתובב ברחובות אלא תבוא אלי ותהיה ילד שלי…
ההורים שמעו את הדיבורים האלה ופרצו בדמעות שליש פשוט במקום להסביר להם הוא דיבר עם הילד ושניהם יחד צעקו בבת אחת לא מתגרשים לא מתגרשים והראש הישיבה הרב שך סיפר בשמחה ר' מאיר שמחה אמר הם אומרים שהם לא מתגרשים אבל צריך לחזק הענין וחזר כמה פעמים על הביטוי של ר' מאיר שמחה לחזק הענין ואז עשה ריקוד לפניהם כדי לחזק הענין.
(קטע מתוך אמרי שפר פרשת פנחס)

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401