תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

הנהגת ההלכה למי שסובל מ-OCD

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

הרב אשר וייסתלמיד חכם מופלג וירא שמים מרבים שסובל ממקרה קשה של אובססיביות ולרוב אינו מסוגל להגות ברכה כהלכתה או לקרוא את השמע כהלכתה ולפעמים נאבק הוא זמן רב ללא הועיל כדי להוציא שם השם כראוי ויש לו עגמת נפש עצומה.
לדעת הרופאים המומחים בתחום זה דרך הטיפול היא שלעולם לא יחזור פעמיים על דיבור או תפילה ואם לא הצליח בפעם ראשונה להגות את הברכה או התפלה כראוי אין לעשות כלל נסיון נוסף בדרך זו מקווים רופאיו לחלצו ממיצר ולהקל על מצוקתו.
ת"ח זה נפשו בשאלתו כאשר ברור לו כשמש שלא הגה את השם כדין ולא יצא יד"ח בברכתו האם מותר לו לאכול ואת"ל שמותר לו האם ראוי שימנע מאכילת פת כדי שלא יתחייב בברכת המזון ועכ"פ לא יאכל כדי שביעה כדי שלא יבטל מצות ברהמ"ז דאורייתא.
נראה בזה להלכה דראשית חובתו של איש זה לעשות את כל הנדרש על מנת למצוא מזור ומרפא למחלתו ולשם כך מותר לו אף לעבור על מצוות התורה וזאת מחדא ותרי טעמי:
א. כבר ביארתי במק"א דרשאי האדם לבטל מצות עשה כדי שלא יפול למשכב ויחלה. דאם פטור הוא מלבזבז הון רב על המצוות ה"ה שאינו חייב לחלות ולא יהא ממונו חביב עליו מגופו וכיון שבני"ד בביטול מצוות עשה עסקינן ולא בעבירת לאו נראה דמותר לו לבטל מצוה כדי להתרפאות מחליו כשאי אפשר בענין אחר דכשם שמותר לו לבטל מצוה כדי שלא יחלה ה"ה כדי להתרפאות מחליו.
ואף שאמרו [ברכות ל"ה ע"א] דאסור לאדם להנות מעוה"ז בלי ברכה ומשמע דאיסור יש בדבר כבר ביארתי במק"א מנחת אשר דברים סימן ט דנראה עיקר כדעת רש"י דבאמת אין זה אלא ביטול מצוות עשה עי"ש.
ב. אף אם נאמר דאסור לעבור על איסור כדי להתרפאות שאני נידון דידן שהרי אם לא יתרפא ויחלץ מן המיצר יבטל מצוות אלה לנצח וכל כה"ג אמרינן מוטב שיחלל שבת אחת ולא יחלל שבתות הרבה.
ויסוד זה למדתי מדברי החת"ס שו"ת או"ח סימן פ"ג ד"ה נחזור לעניננו שכתב בילד שדינו כשוטה האם מותר להכניסו למוסד שבו יטפלו בו ויש סיכוי להחלימו ולהוציאו מתורת שוטה ויתחייב במצוות אלא שבמוסד זה יאכילו אותו מאכלות אסורות האם מותר להכניסו למוסד זה.
וכתב החת"ס דאם עי"כ יש סיכוי לרפאותו פשיטא דאף אם נאמר דהוי בכלל ספייה בידיים ואסור מה"ת מ"מ מותר דאטו חייבים אנו להשאירו שוטה ופטור מן המצוות
והחת"ם הוכיח סברא זו ממה דמצינו במי שמהלך במדבר ואינו יודע באיזה יום שבת שאסור לו לעשות מלאכה אלא כדי חייו אבל לא הגבילו אותו שלא ללכת יותר מתחום שבת דהלא עליו לעשות כל שבידו לצאת מן המדבר ולהגיע למקום יישוב כדי לקיים מצות השבת כדת וכדין.
ואף דפשוט שיש לחלק דשאני ודאי מספק ואפשר דרק המהלך במדבר דהוי ספק עבירה מהא דלא ספינן ליה בידיים ברור שכל כונת החת"ס רק להביא מקור וסמך למה דפשוט ליה מסברא דמותר לו לאדם לעבור איסור כדי לחלץ עצמו ממצב שבו אנוס הוא לעבור באיסור זה שבעתיים ומשו"כ מותר לו לעבור על תחום שבת כדי לצאת מן המדבר ויוכל לשמור שבת כהלכתה וכן מותר להאכיל לילד איסור כדי להבריאו ולהביאו לכדי חיוב מצוות ועיין לעיל בסימן מ"ז מש"כ בדברי החת"ס.
וכך נראה גם בני"ד דמותר לאיש יקר זה לבטל ברכות וקר"ש כדי להתרפא ויכול לקיים מצוות אלה כהלכתן ודקדוקיהן.
וביסוד הסברא הרי זה דומה למה שאמרו חז"ל יומא פ"ה ע"ב חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה ואם לא נתיר לו לבטל מצוות אלה במעט לעולם לא יתרפא ונמצא מבטל מצוות אלה תדיר מתוך שברון לב ואנחת נפש וכל כה"ג פשוט דזו הדרך ישכון בה אור.
והרבה התבוננתי במה שאמרו חז"ל נזיר כ"ג ע"ב גדולה עבירה לשמה ולמדו זאת ממה שהכתוב משבח את יעל אשת חבר הקיני ואף שלא אמרו כן להלכה מ"מ מצינו בדברי הפוסקים ב"ח חו"מ סימן רנ שציטטו מאמר זה אף להלכה ולא נתברר בזה גדר מסויים והלא פשוט דאיסור גמור הוא לעבור עבירה אף כאשר כונתו לטובה ואין בכונה טובה כדי להתיר את האסור או לטהר את השרץ.
ונראה דכלל זה נאמר במקום דאי אפשר דיעל אשת חבר הקיני מסרה עצמה לעבירה כדי להושיע את ישראל ופשוט דא"א בענין אחר דאטו תתן לכל ישראל לגווע וממנה למדו דבמקום שהדעת הברורה והסברא הישרה והפשוטה נותנת דאי אפשר לנהוג בשב ואל תעשה וע"כ נדרשת פעולה וכל כה"ג אף אם אין היתר ברור מצד כללי עדל"ת וכדר מ"מ גדולה עבירה לשמה וכך נראה גם בניד"ד.
ושמחתי בראותי שוב את מש"כ מרן בעל קהילות יעקב זצ"ל ממש בשאלתנו בספר קריינא דאגרתא אגרת שע"ג בענין זה וז"ל:
והורתי לו שיתפלל בסידור ומה שכבר עבר לא יחזור עליו בשום אופן אפי' יהא נדמה לו בברור שלא אמר כהוגן או שדילג תיבות וזה ברור שע"פ הלכה אינו מחוייב יותר אבל א"א להסביר ד"ז למי שהוא בעצבים מתוחים בענין זה ולכן צריך לומר לו בהחלט ובלי טעם אולי יש רק להסביר לו שחשש דאורייתא אין כאן וקשה לי להאריך בענין זה רק כן להורות לו שבכל מה שעבר לא יחזור שוב עליו עוד הפעם.
ובסו"ד כתב: תלי"ת הבחור הזה נתרפא במשך זמן קצר וכעת הוא משמש במשרה חשובה.
הרי לן כדברינו ביסוד ההוראה ובביאור הדברים נראה כנ"ל מי יתן שגם בני"ד נוכל להתבשר במהרה שבעזהי"ת זכה לרפואה שלימה ודו"ק בכ"ז היטב.
ב
ובמה ששאל אם ראוי להמנע מלאכול פת כדי שביעה כדי שלא יתחייב לברך בהמ"ז מדאורייתא.
נראה דאין לו להקפיד בכך כלל ומן הטעם שכבר נתבאר לעיל שהרי זה טבעה ומהותה של מחלה זו שהאדם מייסר את עצמו כל הזמן בחרדות שלא עשה את המוטל עליו ולא יצא יד"ח בשום דבר ורק כשיתגבר על חרדות אלה וישתחרר מהם ימצא מזור למכתו ואם נפסוק לו להמנע מאכילת פת כדי שביעה ימצא אלף שאלות נוספות כגון שמא טוב לאכול פחות מכשיעור תוך כדי אכילת פרס כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה בכלל ושמא יאכל כל סעודתו שלא כדרך אכילה כדי שיפטור מברכה ראשונה ושמא לא יישן שינת קבע כדי להיפטר מברכת התורה וכדומה שאלות שונות ומשונות בכל תחום וענין ואין לדבר סוף.
ומשום כן נראה ברור למעשה דיש לו לנהוג ככל אדם וכדרכו של עולם ולהשתדל פעם אחת בקיום מצוותיו כמבואר.
ג
אמנם יש לעיין כיצד יוציא את בני ביתו בקידוש היום אם אינו הוגה את השם כהלכתו ואף אם מצינו לו היתר לכשעצמו אך מה יעשו בני ביתו אשר לא שמעו קידוש כהלכתו.
ובאמת נראה שמן הראוי שאשתו תקדש בביתו ותוציא אותו ידי חובתו ואם יש בנים גדולים בבית יכולים הם לקדש ולהוציא את כל בני הבית ידי חובתם.
וכשיש אורחים בבית יש לו להתגבר על בושתו ולבקש מהם לקדש ולהוציא אותו ואת בני ביתו יד"ח בגלל הקושי שיש לו וכשם שאין האדם בוש במגבלה גופנית שבה הוא לוקה כך אין סיבה שיבוש במגבלה זו שאין בינה לבין מחלה אחרת.

(מנחת אשר חלק ב סימן קלד)

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401