תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

האם מותר להעלות זכרונות ולגרום שנאה, כדי לרפאות הפרעה נפשית

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

הרב יצחק זילברשטייןשאלה. יש אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, והרופאים אומרים שהטעם לההפרעה היא, מכיון שהילד עבר התעללות קשה בילדותו, ולא היה לו איך להוציא את הכעס מלבו, והצטבר אצלו משקעים הפורצים בשנים המאוחרות, והתרופה למחלה היא שיקח דבר כגון בובה וידמיין שהיא הדמות שהציקה לו, ובתחילה יאמר לו אני שונא אותך על זה שהצקת לי בילדותי, ולאחר מכן עושה בדמות ככל העולה על רוחו, להשיב לו כגמולו, ולנקום נקמתו, ויש להסתפק האם יש בדבר הזה איסור משום 'לא תשנא את אחיך בלבבך', ו'לא תטור', וכיוצא בלאווים אלו שבין אדם לחבירו?
תשובה. כאשר האדם שכח מהמציקים לו, אלא שלדברי הרופאים יש לו מזה משקעים, א"כ כאשר מעלים לו את זה מחדש, ואומרים לו שכל מה שאתה סובל כרגע זה בגלל אותו אדם, א"כ הרופא גורם לו שיתחיל לשנוא את האדם, ויעבור על 'לא תשנא את אחיך בלבבך'. וכן עובר על איסור 'לא תטור', וכמו שכתב החינוך (מצוה רמב) שנמנע מלנטור בלבבינו מה שהרע לנו אחד מישראל, ואף על פי שנסכים בנפשותינו שלא לשלם לו גמול על מעשיו, אפילו בזכירת חטאו בלב לבד נמנענו, ועל זה נאמר ולא תטור.
והנה בעצם פעולת הדמיון כדי לבטל את ההצקות של חבירנו כבר השתמשו חז"ל, אלא שהם אמרו לשחרר את ה'מטען השלילי', על ידי אמונה, שיאמין האדם שכל מה שחבירו הציק לו, ועשה לו הכל הוא מאת השי"ת כדי להחזירו למוטב, וכמו שכתב החינוך (מצוה רמא) באיסור הנקימה, שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה שתבוא אליו מאת השי"ת. ומיד האדם מיד איש אחיו, לא תהיה דבר בלתי רצונו ב"ה. על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם, ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו, והשי"ת גזר עליו כך. ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו, כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העון הוא המסבב. וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (שמואל ב' טז, יא) 'הניחו לו [לשמעי בן גרא] ויקלל, כי ה' אמר לו', תלה הענין בחטאו, ולא בשמעי בן גרא… ומי שעובר עליה וקבע בלבו לשנוא חברו על שהרע לו עד שיגמלהו כרעתו, עבר על לאו זה וכו'.
וכן כאשר האדם פוגע בו, יחשוב בלבו למה אני צריך להפגע ממנו, אין הוא אלא כנביחת הכלב וכנעירת החמור, או כפי שכתב החזון איש כשם שאין ראוי לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי הרוח, כך אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע לו מתוך חולי נפש המשכלת וחסר המשקל. ואין בין בליעל למטורף הדעת ולא כלום.
אולם אם עצות אלו אינן עוזרות, יתכן שעדיף שהרופא יפגיש את הפוגע עם הנפגע, והנפגע יטיח דברים כלפי הפוגע למה עשית לי זאת, ואולי הנפגע יכול להסביר לו את מעשיו, וכשהנפגע יאמר לפוגע בצורה ישירה שהוא נפגע ממנו, לא יעבור על איסור לא תשנא.
ואם עצות אלו אינן עוזרות, יתכן שמותר לעשות מעשה, ולהזכיר לו את הפגיעה שחבירו פגע בו, כיון שאין המטרה כדי שישנא את חבירו, אלא אדרבה המטרה להוציא את הכעס ואת השנאה מעומק הלב, ולבסוף יסלח לחבירו, וצ"ע.
(חשוקי חמד סנהדרין פה ע"א)

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401