תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

האם מותר להלכה ליטול תרופה לרפא את הכפייתיות, כשיתכן שיפרוק ל גמרי עול תורה ומצוות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

הרב יצחק זילברשטייןשאלה. בחור צעיר סובל מהפרעה כפייתית טורדנית הקשור לנושאים דתיים, הלכתיים, כשרות, צניעות, תפילה וכו', שמעסיק אותו כל הזמן, ומתקשר לרבו באופן מופרז, לברר מה מותר ומה אסור. הבחור מטופל על ידי פסיכולוג והרופא לאחר בדיקה ממושכת החליט שאין מנוס אלא להתחיל בטיפול תרופתי.
הרב של המטופל, המעורב בכל שלבי הטיפול, הביע דאגה שאם המטופל יקח תרופה נגד הכפייתיות שלו, הדבר עלול לגרום לו להשתחרר לגמרי ולעזוב את הדת. הרופא אינו שולל את הדברים, אלא טוען שהבחור חולה, וצריך כעת לטפל בו במחלתו, על אף שהוא עלול לעזוב את הדת.
ויש לשאול במקום שיש חשש כזה, האם ראוי לתת לחולה טיפול תרופתי, שעלול על ידי כן לעזוב לגמרי את הדת, או שמא במקרה זה שב ואל תעשה עדיף?
תשובה. הגמרא במסכת ברכות (דף י ע"א) אומרת: בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא, ויאמר אליו כה אמר ה' [צבאות] צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו', מאי כי מת אתה ולא תחיה, מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא, אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה, אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו, אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד.
ואולי יש להביא מכאן ראיה, שאין אנו צריכים לעשות חשבונות שמים, לפנינו כעת מוטל לרפאות את החולה, ואין לנו להימנע מלרפאותם גם אם עקב כך הוא יעזוב את התורה והמצוות.
אך נראה שאסור לרפאות אדם ממחלה, כשברור לנו שעקב כך יעזוב את התורה ומצוותיה, משום, דכשם שהרואה חולה שיכול לרפאותו ומעלים עין ממחלתו, עובר על "לא תעמוד על דם רעך", כך גם הרואה אדם שפורק מעצמו עול תורה ומצוות, ויכול לעזור לו שישמור תורה ומצוות ומתעלם ממנו, גם הוא עובר על "לא תעמוד על דם רעך". כמבואר במנחת חינוך (מצוה רלט) ולפי זה המרפא אדם ממחלה, ועקב כך ברור לנו שיפרוק מעצמו עול תורה ומצוות, ויחטא, מה הועיל הרופא, הוא הוביל אותו מהפח אל הפחת, כי על ידי חטאיו הוא יאבד בין את העולם הזה ובין את העולם הבא, והרופא נחשב כעובר על חטא של "לפני עור לא תתן מכשול", כי הוא בריפוי שלו שם לפניו מכשול.
ואין זה דומה לחזקיהו המלך שאמר לו הנביא שעליו לשאת אשה ולא להתחשב בזה שיוליד בן רשע, משום דחזקיהו חייב במצוות פרו ורבו, וזוהי מצוה שאין בה דופי, אלא שמכח מצוה זו יתגלגל המצב שיוולד בן שאנו יודעים ע"פ נבואה שיהי' רשע, בזה אנו אומרים בהדי כבשא דרחמנא למה לך, כלומר אדם חייב לעשות מצותו, ולא לחוש לתוצאות של בנים רשעים.
אבל בשאלתנו עצם הריפוי אסור, כי מצד אחד מרפא מחלת הגוף, ומצד שני החולה יעזוב את התורה ומצוותיה, נמצא דעצם הריפוי הוא חטא. וכבר אמרו חז"ל (עדויות פ"ה מ"ו) "עקביא בן מהללאל… מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום".
כל דברנו אמורים באופן שברור לנו שעל ידי הריפוי יחטא, אבל אם הדבר רק בגדר של "חשש", יש להשתדל לדאוג לכך שלא יצא לחטא ולא יפרוק עול וגם לרפאותו.
וכעין זה שמענו ממורנו הגאון הגדול מרן בעל "אילת השחר" בדבר ילד חרש אילם, שאמו בקשה ממוסד לחרשים בחו"ל שילמדוהו לדבר, ולהבין שפת שפתיים, אך האמא אמרה שאחרי שילמד במוסד דיבור ויצירת קשר עם העולם, היא תוציא אותו ממסגרת תורנית זו, ותכניס אותו למסגרת חילונית, ורבנו שליט"א אסר עליהם ללמדו. כי אמר כעת הוא "חרש", והוא פטור מתורה ומצוות, אולם לאחר שילמדוהו ליצור קשר בדיבור ושמיעה יהי' כפקח ויתחייב במצוות, אך לא יקיימם, אם כן אנחנו מכשילים את הילד, ואסור ללמדו שמיעה ודיבור, ולהפכו לפיקח.
לסיכום: אסור לרפאות את החולה במקרה וברור לנו שיפרוק עול לאחר שיתרפא, אך אם הדבר בגדר חשש בעלמא, מצוה עלינו לרפאותו רפואת הגוף ורפואת הנפש שיתרפא, וגם ישמור תורה מצוות.
(חשוקי חמד יבמות סא ע"ב)

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401