ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

כיצד לספר לתלמידים סיפורי צדיקים

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

זכור אזכור את המלמד שלנו בכתה ו’. חסיד בעל צורה, בא בימים. אני מנסה לזכור איזה פרק למד בגמרא – אך אינני בטוח. אך מה שאני זוכר הם סיפוריו העסיסיים ‘מאוצרנו הישן’. לשונו הייתה מיושנת, בעל הגייה ‘אירופאית כבדה ,’אך העולמות שפתח בפנינו היו אלמותיים. אוצרות של יר”ש. את הבקרים היה פותח ‘היום היארצייט של…’ והיה מספר בחום על האי גברא רבה, מעשיו ופעליו, והגיגים מבעל ההילולא.

הדברים נחרתו בקרבנו ועיצבו נפשות .בכך שימש עבורנו מגדלור קורן ואותנטי בתוך ההוויה החומרית.

פרשת יתרו פותחת ביתרו, כהן מדין, שנוטש כל מנעמי עוה”ז ומטעמיו, ובא אל המדבר לקבל תורה .לאחר שמשה מקבל את פניו בכבוד הראוי, נא’ ויספר משה לחתנו  את כל אשר עשה ה’ לפרעה ולמצרים. רש”י הק’ מביא מחז”ל שמשה עשה כן כדי ‘למשוך את לבו ולקרבו לתורה’. לכאורה קשה, הרי יתרו כבר קרב ‘את עצמו’ לתורה ,ולמה לספר לו עוד סיפורים, לאחר שהוא כבר ‘משך את לבו ‘לתורה בעצמו? אלא, גם הקרוב והשואף לתורה – עדיין זקוק לקרבה נוספת, וזאת באמצעות סיפורת, דברים המושכים את הלב .

המלמד האיכותי משלב סיפורים בשיעוריו, לא כ’פקק’ ולא כזליגה מתכנית הלימודים, אלא לכתחילה, מתוך מטרה חינוכית, לימודית ופורמאלית! כשלומדים ‘שם חדש’ בגמרא ובתוספות – מעשירים את עולם התלמיד אודותיו. כשמזכירים ‘דבר תורה’ מגדול בישראל – ‘מציירים’ את דמות האיש, את תקופתו, רבותיו ותלמידיו בכוללנות. כשתלמיד שומע על חכם מחכמי המשנה והגמרא, מעצים המלמד את החוויה הלימודית בתיאור מידותיו וענייניו ,ובכך מוסיף חשק וכמיהה לשמוע ולהפנים דבריו הנאמרים כאן. מדוע נמנע מתלמידינו להכיר את רבי עקיבא וחברו רבי טרפון (מעבר לסיפורים המונומנטליים אודות ר”ע שהצטייד בתרנגול חמור ונר, ור”ט שכיבד את אמו). מיהם רבה ורב ששת? מהם מעשי רבי חייא, ומדוע נקבעה הלכה כרבי יוחנן? בכוח הסיפור לחנך, להדריך וליישר, לחסן מול משברים רוחניים וגשמיים, ואף לרפא מכאוב ויאוש.

למה הפסקנו לספר על חכמת הרמב”ם ופיקחות רבינו יונתן אייבשיץ, חידות האבן עזרא ופדיון שבוים של רבי משה ליב מסאסוב? האם תלמידינו יודעים על ‘ארבעת השבויים’ והשפעתם על תורת ישראל? הללו הם רכיב ב’גירסא דינקותא !’דורות של יראים ושלימים גדלו על סיפורים אלה, ו’שימור המסורה’ באדיקות כולל גם שמירה על סיפורי המופת התוכניים! 

וצריך לדעת לספר. היות והסיפור קונה שביתה בחדרי הלב, על המחנך להכין את הסיפור ולדייק במסירתו .

הפנמת מסר הסיפור תלויה באופן ובעיתוי ההעברה, יצירת ‘סביבה מספרת’, וכמובן, בכישורי המספר…

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

בין המצרים ואהבת חינם

בימים אלה, בין המצרים, ‘מדברים’ כולם על חורבן ביהמ”ק שנגזר בעוון שנאת חינם. מדברים על כך, אך מה עושים? יודעים שנדרשת ‘אהבת

אתגרים מול אופטימיות עם ילדים

מורכבים הם חייו של ילד. משימות, דרישות והתמודדויות, אתגרים רבים לילד צעיר. האם הילד רואה בהם ‘קשיים מכשילים’ או ‘אירועים מחשלים’? האם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401