ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

תנאי לחיבור

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

במאמר הקודם הצגנו, שהחיסון הטוב ביותר של נערים מפני התמודדויות עתידיות, הוא החיבור החזק של ההורים אל הילדים, וממילא של הילדים אל ההורים. וכתבנו, שלפי זה מובן מאוד כמה חובה על אנשי החינוך להתחבר אל התלמידים, ובכך להציל את אותם תלמידים שבביתם לא הצליחו ההורים להתחבר אליהם מכל סיבה שהיא, ועל ידי החיבור אליהם, יצילו הם אותם מהתמודדויות כאלה ואחרות.

אמנם הצגנו שהחיבור צריך להיעשות בהרבה מאוד דברים שהילדים צריכים ורוצים לקבל, ושחיבור זה מתחיל כבר מהרגע שהילד נולד. מכל מקום במאמר זה אנו רוצים לגעת בתופעה ידועה ומוכרת, וכאשר נלמד אותה לעומק נגלה שיש תנאי מאוד חשוב בכדי שאכן נצליח להתחבר, ושכל מה שאנו משקיעים בחיבור אכן יצליח לחבר את הילדים אלינו, ושאם לא כן, הרי שאנו יוצרים חסימה לחיבור.

כלפי מה הדברים אמורים. 

כל המסגרות לנערים מתמודדים יודעים, שאם לקחנו נער מתמודד והצלחנו להביאו מרצון אל ביתו של אחד מגדולי התורה והיראה, או אל ביתו של אחד מגדולי האדמו”רים [וכן נערות הנלקחות לבתיהם של רבניות דגולות], והושבנו אותם לשיחה אישית, יש לכך השפעה גדולה – סליחה לא גדולה אלא ענקית – על המשך דרכו של הנער, ובהחלט יתכן שממפגש זה יצא הנער לדרך חדשה [כמובן ארוכה מאוד הדרך לחזרה, אבל אפשר לומר שבמפגש זה הכו השורשים בלב הנער לחזור למסלול. אלא אם כן הנער/ה הגיע/ה עם הרבה מאוד ריאקציה לדת, ואכמ”ל].

ואנו שואלים את עצמנו מדוע זה כך, מה כאן אירע. מה כבר אותו גדול בישראל אמר לאותו נער ממורמר, מאוכזב?

התשובה לכך היא: הנער לא שמע דברים חדשים, לא יצא מוקסם מהברקה כזו או אחרת שגילה בדקות הספורות שישב בביתו של אותו תלמיד חכם, כל מה שאירע הוא שהנער ‘התחבר’ אל האישיות הקורנת של הרב. כל מה שאירע הוא שהנער התחבר ל’ערכו’ המוערצת של הרב. וכאשר מעריצים, כאשר מעריכים, אוהבים, מתחברים, מחקים, ומוכנים לקבל.

כבר הזכרנו בספר החדש מחפשת ליהנות? (פרק ו – התמורה סוד החיים, יעוין שם בעמוד 87) שאמנם לסחוב מקרר על הגב זה דבר כבד מאוד, אך כאשר יבוא אלי מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן, או מרן רבי חיים קנייבסקי, או אחד מגדולי האדמו”רים שליט”א ויבקש ממני להעלות לביתו מקרר העומד בכניסה לבנין, אני אעשה זאת בשמחה, ואף שהמשקל של המקרר לא השתנה, מכל מקום השתנה עבור מי אני עובד, למי אני טורח. כאשר אני עובד או טורח עבור מישהו שאני מעריץ, מעריך, אני עושה זאת בשמחה, ובקלות יותר.

על פי זה נבין, שבבואנו לחבר את הילדים אלינו, עלינו לדאוג לכך שדמותנו, דמות האב ודמות האם, תהיה דמות מוערצת, מוערכת, אישיות קורנת. שאם לא כן, לא יועילו כל עבודתנו לחיבור הילדים אלינו, מפני שכאשר לא מעריצים ולא מעריכים, אז גם לא אוהבים לא מתחברים ולא מחקים.

הנה דברים שכתב מנהלה הרוחני של ישיבת כנסת ישראל – חברון, הגר”ש פלאי שליט”א (בספרו בתחבולות תעשה לך מלחמה, עמו’ יז): אחד הכוחות החזקים ביותר שהשפיעו ברוחניות בדור הקודם על תלמידי הישיבות, היה ראשי הישיבות ועמם הרמי”ם ואישי מוסר צדיקים דגולים אשר התהלכו בישיבות, ובעצם נוכחותם היוו דמויות הוד שהקרינו ושימשו דוגמא אישית שבני הישיבות יכלו לסמן לעצמם את השאיפה הרוחנית לאן ניתן להגיע.

הליכותיהם בבחינת ‘הוא – היה אומר’, בכל צעד ושעל שלהם זרח זיו הליכותיהם, עדינות וצחות הנפש, זוך ושליטה עצמית ואהבת התורה עצומה. הם גילמו צורת בן עליה מושלמת באופן מופלא ביותר. צעירי הצאן ספגו את המראות הללו לתוך עולמם הפנימי, יום יום, שעה שעה, וכל ימי חייהם עמדה לפניהם ‘דמות דיוקנו’ של הרב, דמות שתבעה מהם בכל רגע לשמור על דרגתם ולהוסיף להשתפר. ומסיים את דבריו: ירידת הדורות המעיטה את העוצמה של ההשפעה הזאת.

אני חושב שאין צורך להסביר מהי דמות מוערכת, מהי דמות קורנת הוד, ואולי גם אי אפשר להסביר זאת במילים, אבל כל אחד יודע בתוך ליבו שהוא מעריך אנשים בעלי צורה, וכאשר אנו רוצים להסביר מדוע הילד שלנו מאוד אוהב את המחנך פלוני, מדוע הבת שלנו התחברה למחנכת אלמונית, או סתם כך מדוע האיש הגר בבנין ממול הוא מוערך עלינו, נאמר זאת במילה אחת הוא פשוט ‘אישיות’.

כאמור, אי אפשר לפרט כיצד זוכים לתואר ‘אישיות’, אך להיפטר בלא כלום אי אפשר, לכן נכתוב בקצרה ממש כמה נקודות בודדות, אמנם לא רק על ידם נקבע תואר ה’אישיות’ אך מאוד חשובות לנושא חינוך הילדים, מפני שהן יכולות לגרום לילדים שלא להעריך את הוריהם: [ובמאמרים העתידיים כאשר נגע בנקודות נוספות נציין למה שהתבאר במאמר זה שהדבר פוגע באישיות של ההורים וממילא בהערצה ובהערכה של הילדים].

א. הורה המזלזל בעצמו:

הנה דברים שכותב האבני נזר (שו”ת יו”ד סי’ קעג אות א): [אדם] מחויב לחוש לכבוד עצמו שלא יהיה בזוי, ואסור לבזות עצמו כשם שאסור להכות בעצמו. וכן כתב הפלא יועץ (ערך זלזול): ואפילו לעצמו אין ראוי לנהוג זלזול ולעשות דבר שאינו לפי כבודו. וכבר אמרו בגמרא (שבת קיח ב) שרבי יוסי אמר שמימיו לא ראו קורות ביתו את אימרי חלוקו [היינו התפירות שבצד פנים הבגד], ושם הנושא הוא ממדת הצניעות שלא יתגלה גופו.

לפי זה נבין, שאבא ההולך בביתו בצורה לא מכובדת, כגון ללא חולצה וציצית, מכנסים קצרות וכו’ ממש כמו…  הרי הוא גורם זלזול בעצמו, ומוריד את ערכו בעיני ילדיו. כמו כן אמא ההולכת בביתה בלבוש לא צנוע, בחולצות מקושקשות כילדים קטנים, או שחלקי גופה ושערות ראשה נראים יותר מידי פעמים לבני הבית וכו’, חוץ מחסרון החינוך שבדבר, הרי היא גם מבזה את עצמה בעיני ילדיה ומורידה את ערכה, ובעקבות כך גורמת שילדיה לא יקבלו ממנה מרות ולא תוכל להעביר להם שום דבר ערך, שכן אדם שאינו ערכי לא יכול להעביר דבר ערך.

בכוונה כתבנו דוגמא של לבוש לא מכובד בתוך הבית. מפני שפעמים אנו יכולים למצוא אנשים שביציאה לרחוב מתלבשים בנכבדות, אך חושבים בליבם מה רע בבית ללכת בלבוש נעים יותר, קליל יותר ופעמים אף מרושל. אך עלינו לקחת בחשבון את ההשלכות של התנהגות זו ביחס להערכה של הילדים כלפינו, ואין הצר שווה בנזק המלך.

ולגבי צורת הלבוש מחוץ לבית, אני חושב שאין צורך כלל להרחיב בכתיבה בנושא, מפני שברור לכל בן דעת שככל שאנו מזלזלים בעצמנו, חוץ ממה שכבר נכתב שזה יוצר חוסר הערכה, הדבר גם יכול לגרום בושה לילדינו, ובכך ליצור דחייה אצל הילדים כלפי ההורים.

כמו כן אימא ההולכת שלא בצניעות, חצאית קצרה, חולצה צמודה, פאה ארוכה וכו’, עליה לקחת בחשבון שגם מהצד הטבעי – דבר זה יוצר דחייה אצל הילדים ופעמים שדווקא בעקבות לבוש לא צנוע של ההורה הילד מתרחק מהבית [וכבר היו דברים מעולם]. וגם מהצד הסגולי – מאחר והקדוש ברוך הוא אינו אוהב את הלבוש הזה, הרי שהברחנו את השראת השכינה מבתינו, ונמצא שאנו מגדלים את ילדינו ללא עזרת הבורא, ובצורה כזו מיותר לספר מה יהיו התוצאות החינוכיות. וכבר אמרו בגמרא יומא (מז א) שקמחית זכתה לשבעה בנים ששמשו בכהונה גדולה מפני שמימיה לא ראו קורות ביתה קלעי שערה.

ב. הורה המזלזל בעצמו בדיבור:

הורה המרבה להשתמש בשפת הרחוב, שפה ירודה, פחותה, סלנג, הרי הוא מפחית את ערכו בעיני ילדיו הרוצים לראות בהורה משהו גדול, ערכי, ענק – משהו שכדאי להישען עליו, להיסמך עליו. ואין צורך לכתוב על הורה חם שבשעת רתיחה [לדוגמא: כאשר הילד איחר לחזור לביתו, עשה מעשה לא ראוי] הוא יורה בו צרור “ברכות”, מדביק לו תוארי “כבוד”, ומאבד את השליטה על דיבורו, אין ספק שבכך הוא גורם בידיו את ההרס של חינוך ילדיו [וההורה לא יוכל לטעון בעתיד, שכבר מגיל צעיר ראינו על בן זה או בת זו שהוא עז פנים, חוצפן, מרדן, עקשן וכו’, מפני שהוא הביא אותו למקום הזה].

בכלל זה גם הורה שאינו עומד בדיבורו, מבטיח ואינו מקיים, אומר ואינו עושה, ההן שלו אינו הן והלאו שלו אינו לאו, וכבר אמרו במדרש רבה (רות פ”ז אות ו) ‘הצדיקים הן שלהן הן ולאו שלהן לאו’. ומי שאינו מתנהג כך, הרי הוא יוצר חסימה בינו לילדיו, חוסר אמון – ומכאן קצרה הדרך לחוסר קבלת שום ערך מבן אדם שאינו מוערך.

ג. בני זוג המזלזלים זה בזה:

נושא ‘שלום בית’ מחייב מאמר נפרד, אך כאן רק נציין שבני זוג המבטלים את דעתם של בן/ת זוגם בפני הילדים [דבר זה קורה הרבה מאוד בעקבות חילוקי דעות רוחניות, חינוכיות, כלכליות, נסיעות לשבתות וחגים וכדומה], ושלא נדבר על בני זוג המגביהים את קולם זה על זה [בתוספת “ברכות” ותוארי “כבוד”] בפני הילדים, הרי הם יוצרים במו ידיהם את הזלזול של הילדים בהורים.

ד. הורה המתבזה בשביל כבוד:

לצערנו אנו יכולים לראות אנשים שמתבזים בכדי להתכבד, עליהם לדעת שהילדים שלהם אינם יכולים לסבול את הביזיון הזה, ובהכרח גורם לחוסר הערכה.

ה. הורה מתגאה:

הגמרא במסכת שבת (צח.) אומרת ‘האי מאן דיהיר [- אדם שהוא בעל גאוה] אפילו אאינשי ביתיה לא מיקביל [- אפילו על אנשי ביתו, זו אשתו, אין הוא מתכבד, שמבזה היא אותו], שנאמר (חבקוק ב ה) ‘גבר יהיר ולא ינוה’. ודברי חכמים אינם צריכים להוספות ולביאורים, המציאות מוכיחה שהתנהגות כזו גורמת לסלידה וריחוק מאת כל בני הבית.

ו. הורה המחובר יותר מידי לעולם:

הורה הנצרך למלא את זמנו על ידי קריאת עיתונים [אפילו ‘חרדים’] או שבועונים, שלא נדבר על גלישה באתרים אפילו אם הם מסוננים, ובודאי שאינני מדבר על המחובר להתכתבויות כאלה ואחרות, הרי הוא יוצר בידיו במקום הטוב חוסר הערכה מילדיו, ובמקום הפחות טוב הוא יוצר סלידה.

ז. __________ –  השארנו ריק. נשמח מאוד לקבל ממכם הקוראים/ות, דברים נוספים שלדעתכם גורמים לילדים שלא להעריץ ולהעריך את ההורים, וליטול מהם את תואר הכבוד, את האישיות. ואני מודה מראש לכל מי שיקדיש מזמנו לכתוב לנו בנושא.

בהצלחה!!!

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר

טיפים ורעיונות לקייטנה מוצלחת

קייטנת שבילים בין הזמנים, זמן בו כולנו זקוקים למנוחה, מרגוע, החלפת אווירה, אוורור. אנו מצפים למעט שינוי בסדרי היום, לבריזה מעניינת שתשבור

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401