ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

כל אחד לחוד

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

כשצ’ארלס הופקינס נכנס בפעם ראשונה לכיתה שהיה עליו ללמד  חשכו עיניו. אף ילד לא נעמד לכבודו, נכון יותר לומר שכולם כבר  עמדו אבל לא בגללו, הם השליכו עפרונות אחד על השני, רצו סביב  השולחנות, צעקו, השתוללו, ואפילו לא התייחסו לכך שהמורה  החדש עומד כבר בפתח.

הוא ידע מראש שהוא עומד לקבל את הכיתה הקשה ביותר בבית  הספר, אבל גם בדמיונו הפרוע ביותר הוא לא ציפה לקבלת פנים  שכזאת. במשך כמה דקות הוא ניסה להרגיע את המצב, אבל רק  לאחר רגעים ארוכים הדבר עלה בידו ולא להרבה זמן, הוא התחיל  לשוחח איתם על כך שהם הולכים לבלות יחד שנה שלמה, אבל  ברגע שהוא הזכיר את המילים ‘למידה ומשמעת’ הריכוז של  התלמידים נעלם ברגע אחד…

לא לחינם נשלח צ’ארלס דווקא לכיתה הזו, הוא היה ידוע כמורה מעולה שמצליח להתמודד עם תלמידים בעיתיים במיוחד, זו גם  הסיבה שמנהל בית הספר פנה אליו שיבוא ללמד את הכיתה הזו  שאליה התקבצו תלמידים חסרי משמעת שאיתם אף מורה לא  הצליח להתמודד עד עכשיו.

על אף שהוא ניסה את כל הטקטיקות החינוכיות שידע, אף אחת מהן  לא עזרה במקרה הזה, התלמידים לא היו מסוגלים לשבת יותר  מחמש דקות רצופות בלי שמשהו יתרחש סביבם. ולאחר שבועיים  גילה צ’ארלס שהוא לא הצליח ללמד אפילו שלוש דפים מתוך  החומר שהיה עליו להעביר לתלמידים.

הוא הרהר רבות על אופי התלמידים והתכונות שלהם, ושם לב לכך  שהכיתה מחולקת לכמה קבוצות. חלק מהילדים היו מלאי מרץ  ופעילות ופשוט לא יכלו לשבת על מקומם, חלק אחר היו ילדים  שנונים שהיו חייבים כל הזמן להשתמש בלשונם החלקלקה על מנת  לומר איזה משפט עוקצני, בקבוצה נוספת נכללו בעלי דמיון פורה  שכל הזמן הרגישו כאילו הם באמצע טיול בפארק או בעיצומה של  צניחה חופשית ממטוס. וקבוצה נוספת ואחרונה כללה כחמישה  ילדים שקטים ומופנמים שכל הזמן רק ספגו העלבות והשפלות  והדימוי העצמי שלהם היה נמוך מאוד.

המכנה המשותף לכולם הייתה העובדה שאף אחד מהם לא חווה  למידה אמיתית מעולם, אף אחד מהם לא יצר משהו אף פעם בחייו , ואף על פי שהיו להם כישרונות גדולים, אף אחד מהם לא בא לידי  ביטוי. למעשה כל אחד מן התלמידים סימן את עצמו מראש  ככישלון שלא מסוגל לכלום. למחרת בבוקר מיד לאחר שהוא נכנס  לכיתה, עוד לפני ה’בוקר טוב’ הכריז צ’ארלס בקול שהוא רוצה  לדעת למי מבין התלמידים יש כישרון כתיבה טוב, שבעה תלמידים  הצביעו והוא רשם אותם בטור הימני שכתב על הלוח. לאחר מכן  הוא שאל למי יש כישרון בציור או בגרפיקה. כשמונה תלמידים הצביעו, הוא רשם אותם בטור השני, ובטור השלישי הוא רשם את  שמות עשרת התלמידים שאמרו שיש להם יכולת לוגיסטית ושהם  יודעים לארגן דברים בצורה יעילה.

‘חברים יקרים’ פתח המורה, ‘אנחנו עומדים להוציא עלון כיתתי  צבעוני ומרשים שיפתיע את כל בית הספר! אני מחלק אתכם  לשלושה קבוצות, הראשונה תהיה אחראית על התכנים של העלון .

התלמידים שזה יהיה תפקידם, יעמלו במשך השבוע הקרוב על  מציאת רעיונות מרתקים ומגוונים, ויערכו תחקירי עומק כדי לאתר  כתבות מעניינות. הקבוצה השנייה שלחבריה כישרון גרפי, תעבוד  על עיצוב מדהים וצבעוני של העלון, אני רוצה שתמצאו תמונות  מרהיבות, ותעצבו הכול בגרפיקה מעולה, כך שהעלון יהיה מוצלח  ומושך לעין. ואילו הקבוצה השלישית תהיה אחראית על כל  הלוגיסטיקה המערכתית, ההקלדה, הגהה, הורדה לדפוס, הידוק  העלון וההפצה שלו בין כלל תלמידי בית הספר. האם אנחנו מוכנים  לצאת לדרך’?

הכיתה הייתה כמרקחה, לתלמידים ניצת זיק בעיניים והם הפשילו  שרוולים במרץ, כל קבוצה הקימה לעצמה ועד אחראי, ויחד הם  החליטו על הצעדים הבאים שעליהם לעשות על מנת להצליח  במשימה. במשך שבוע שלם אי אפשר היה להכיר את הכיתה, כולם  היו שקועים במלאכה תוך שיתוף פעולה בין כל התלמידים כולם.

שבוע לאחר מכן, כאשר אחד התלמידים חזר מן הדפוס והניח את  ערימת העלונים הצבעוניים כשהם מדיפים ריח של דפוס טרי על  שולחן המורה, ידעו כל התלמידים כי הם יצאו לדרך חדשה, דרך  של עשייה והצלחה.

התלמידים הבחינו בעובדה שלכל תלמיד היה חלק חשוב בעשייה  ורק האחדות הכללית הניבה את התוצאה המרשימה. כאשר מנהל  בית הספר נכנס שבוע לאחר מכן לכיתה, הוא נשאר פעור פה ,והכתיר את צ’ארלס בשם שדבק בו לתמיד: ‘המורה הקוסם’. כיתתו  של צ’ארלס הצליחה להדביק את ההישגים הלימודיים, ורבים  מתלמידיה חייבים את חייהם לצ’ארלס שהעלה אותם על דרך  המלך…

 *

לכל אחד יש כישרון ותחום שבו הוא מקצוען אמיתי, גם הילד הדחוי  ביותר בחברה יכול למצוא את האוצר החבוי בו ולעשות את הדבר  בצורה המקצועית ביותר, שתשאיר את כולם נדהמים. עלינו רק  למצוא את הכישרון שלו, למנף אותו החוצה ולתת לילד את היכולות  לבטא את כישרונותיו ולהדריך אותו אל פסגת ההצלחה.

 *

לסיום: פעם באו חסידים לרבי מקוצק זצ”ל ואמרו לו על אדם פלוני  שהוא גדול מחברו אלמוני, אמר להם הרבי:

“אם אני הנני אני – משום שאני הנני אני, ואתה הנך אתה – משום שאתה הנך אתה, הרי שאני הנני אני – ואתה הנך אתה.

אבל,

אם אני הנני אני – משום שאתה הנך אתה, ואתה הנך אתה – משום שאני הנני אני, הרי שאין אני אני, ואתה אינך אתה…”!

מדבריו נלמד שאין למדוד אדם אחד לפי קנה המידה של האחר  אלא יש למדוד כל אדם אך ורק בקנה המידה של עצמו.

כך נמדוד את עצמנו, וכך נמדוד את ילדנו/תלמידנו.

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

פירותיה המתוקים של הסבלנות…

סבלנות היה זה בעיצומה של השואה הנוראה. מאירופה הבוערת הוברחה  קבוצה בת כאלף ילדים, שנקראו ‘ילדי טהרן’ – על שם משכנם  הזמני

בורא נפשות רבות וחסרונן…

השבוע נפתח עם 2 סיפורים… –     1 – משל עממי מספר על שואב מים נאמן במלאכתו לאדונו, אשר היו לו  שני דליים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401