ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

מבצעים בכתה

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

חלק נכבד מההווי הכיתתי הוא מבצעים. מבצע תפילה, מבצע חזרה, מבצע תיקון המידות, ועוד ועוד מבצעים מכל המינים והסוגים, אשר מלמדים נוהגים לעשות בכתה, כל אחד כפי הצורך הכיתתי, וכיד ה הטובה עליו, יש מבצעים לשבוע ויש לחדש, ויש מבצעים המתפרסים על פני כל השנה.

למבצעים יש מעלות ויש חסרונות. המעלות של המבצע: א. נותן גיוון וחיות לכתה. ב. כולם שותפים. ג. מלכד את הכתה סביב נושא המבצע.

החסרונות של המבצע: א. לאחר המבצע הכל עלול לחזור לקדמותו (אז היה מבצע, עכשיו כבר לא צריך). ב. לפעמים המבצע יכול לבוא על חשבון דברים אחרים, חשובים לא פחות.

לפני שנכנס לאופן ניהול המבצע נבהיר כאן, שהמבצע צריך להיות, באופן ששווה לכל התלמידים, וכולם יכולים להגיע למקסימום נקודות, ובשום אופן אין לעשות תחרות וכדו, ואסביר את דברי.

ישנם מלמדים, אשר בתירוץ של קנאת סופרים, עושים כל מיני מבצעי תחרות, ומי שיגיע למקסימום נקודות יזכה בפרס, וטעות חמורה בידם.

בגמרא בבא בתרא[1] איתא, ואמר רבא, האי מקרי ינוקא דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה, לא מסלקינן ליה דלמה אתילאיתרשולי, רב דימי מנהרדעא אמר, כש דגריס טפי קנאת סופרים תרבה חכמה.[2]

ובאורחות צדיקים שער הקנאה פירש, וזל: אף על פי שהקנאה היא מידה רעה מאד, יש מקום שהיא טובה מאד, והיא מידת עליונים, שישים קנאתו על יראת שמים, כעניין שנאמר[3] אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה כל היום, ועל דרך זה אמרו רבותינו זל[4] קנאת סופרים תרבה חכמה, כי יראה אדם שלומד, יתפוש קנאה בלבו ויאמר, לומד זה כל היום גם אני אעשה כן, וכן לעניין המצוות, יקנא כל אחד בחברו לתפוש מעשה חברו הטובים.

רואים אנו בדברי האורחות צדיקים, שקנאה לא נאמרה על תוצאות, אלא על פעולות, הדוגמא היא לא אם רואה אדם שמצליח במבחנים, או אדם שהוכתר לרב או מנהיג, דאדרבא על זה כתב שם דקנאה זו היא באה מגריעות הנפש, וכמו שמביא בשם המדרש[5] דקנאה זו גורמת למחלוקת, כמו שתראה בקורח שקינא בכבוד אליצפן בן עוזיאל, מתוך כך נאבד הוא וסיעתו אפילו יונקי שדיים, אלא הדוגמא היא, אם רואה אדם שלומד, אם רואה אדם שעושה מעשים טובים, קנאה זו תרבה חכמה.

ולכן, כל אותם מבצעים ותוכניות המבוססות על תחרות ועלהישגים, הם פסולים לחלוטין, הם אינם מביאים שום תועלת אלא ההיפך מכך, אין זו קנאת סופרים המרבה חכמה, אלא קנאה המרבה שנאה, קנאה המרבה מרירות, לא זכורים לנו גדולי ישראל, אשר צמחו בתורה כי הצליחו להגיע לציונים גבוהים, ולהעפיל לעבר במת הכבוד במבחנים פומביים, אולם ידוע לנו על עשרות ומאות אשר נפגעו, מכך שלא זכו להגיע למרות השקעתם המרובה, ידוע לנו על כאלו, אשר כשראו את חבריהם יושבים על הבמה, קבלו סלידה פנימית מהחומר אשר עליו נבחנו, וגם ידוע לנו על כאלו, אשר לאחר אירוע מסוג זה, לא יכלו לבקש מהם שילמדו שוב, ואפילו חומר לימודים שונה, אני ממילא דפוק למה שאתאמץ כלל? כך הם טוענים.

בעת מבחן של מבצע שנתי, המחנך שם לב שאחד התלמידים אינו כותב כלום. מוישי שואל אותו המחנך מדוע אינך כותב תשובות למבחן? ואז מוישי עונה לו, בפעם הקודמת קבלתי ציון מאד נמוך, ולכן אין לי חשק להשתתף במבצע.

ואם יהיו כאלו שירצו לטעון, הרי זה מביא מתח לימודים, יש ילדים טובים שגם להם מגיע, וגם בהם צריך להתחשב, להציב אתגרים וכדו, נענה להם מספר תשובות:

א. הרי לא כל הילדים הטובים מגיעים לשלב הסופי אלא רק מספר מצומצם של מצוינים, מה עם השאר שלמדו ושיננו ובגלל אחוז בודד ולפעמים חצי אחוז נפלו, האם זה ייתן להם חשק לנסות פעם נוספת.

ב. מה עם ההשפלה שאותם ילדים טובים חווים בכתה, במשפחהובאולם בזמן המסיבה, אשר היא פוגעת בהם הרבה יותר מאשר קבלת עונש רגיל, האם מישהו ניסה פעם לחשוב מה קורה איתם, האם מישהו ניסה פעם להרגיש אותם, להרגיש את הכאב בכל רגע שיושבים באולם, וכי אפשר לומר שמשפיכות דמים כזו יהיה תועלת, וכי זה ירבה חכמה, הלא להיפך מכך. (יהיו כאלו שיגידו, אנו נותנים פרסים גם לאלו שהתאמצו ולא הגיעו לשלב הגמר, אולם כולם יודעים, שזה רק להמתיק מעט את המרירות ולא כלום מעבר לכך, כל השאר צורב וכואב).

ג. ברגע שילד רואה שפעמיים הוא נכשל במבחן, הוא עושה חשבון פשוט ורואה שאין לו סיכוי להגיע לשלב הגמר, מה ייתן לו חשק להמשיך בלימוד החומר, הרי ממילא אין לו סיכוי, ואם מפסיק ללמוד הוא ממשיך לקבל ציונים נמוכים, מה שגורם לו להרגשה כללית לא טובה ולא מוצלחת, ואז זה גורם לו רפיון כללי בלימודים, וגם בדברים אחרים הוא מקבל ציונים לא טובים, ולאט לאט הוא מאבד את החשק ללמוד ומקבל דימוי עצמי נמוך, ובמקום שהמבצע ירומם אותו ויגביר את החשק ללמוד זה גורם לו את ההיפך מזה.

ד. אותם ילדים אשר כן יושבים על הבמה, מה הם מרגישים, אני יותר חרוץ מפלוני, אני מוצלח יותר משאר חברי, האין בזה משום מתכבד בקלון חברו, האם זה לא גורם למידות מושחתות, ואכ יצא שכרו בהפסדו ואין הצר שווה בנזק המלך.

ולכן, אם רוצים לעשות מבצע בכתה צריך לזה מספר תנאים:

א. הוא צריך להיות באופן השווה לכל נפש, וכל תלמיד שירצה יוכללהגיע למקסימום נקודות. ב. תנאי המבצע צריכים להיות ברורים, גם אצל המחנך וגם אצל התלמידים. ג. רוב המבצעים צריכים להיות קצרים בזמן וקצרים בתנאים. ד. במבצעים ארוכים הנמשכים על פני כל השנה, יש לתת תגמולי ביניים.

ועתה נבארם בעהי יותר בהרחבה.

מבצע לכולם.

כפי שכבר הסברנו לעיל, המבצע צריך להיות באופן השווה לכולם. לדוגמא, בדכ כולם יכולים לצבור שעות חזרה בערב, כולם יכולים להניח אצבע בגמרא, כולם יכולים להתפלל כראוי, וכל אחד יכול לבחור לעצמו, האם הוא משתתף במבצע או לא, וכן כמה הוא משתתף, ילד שלא יקבל פרס יכעס רק על עצמו, משום שמצד המחנך הוא יכול להגיע למקסימום, אלא שהוא בחר לא להשקיע מדי הרבה.

אולם למרות שאינו מקבל את הפרס הגדול חשוב לתת גם לפי מידת ההשקעה, דהיינו, לפי מספר הנקודות שצבר או לפי השעות שלמד בהתאם לכך התשלום, שלא יווצר מצב שיש ילדים שלא מקבלים כלום.

תנאי מבצע ברורים.

כל פרטי המבצע צריכים להיות ברורים, מה עושים, מתי עושים, וכמה עושים, מה נחשב ומה לא נחשב, מה מצטרף ומה לא מצטרף, קודם כל אצל המחנך ואחכ אצל התלמידים, וכידוע שאצל ילדים יש הרבה מאד שאלות בדברים כאלו, ולכן צריכים להיות ערוכים, לכל סוגי השאלות העלולות לצוץ אצל התלמידים [מומלץ מאד, ולא רק במבצע אלא בכל פעם, לא להתחייב על סוג הפרס, אלא לומר שאתם מקוים לתת פרס הולם, אלא אם כן הפרס הוא בכרטיסים קבועים מטעם התת].

מבצעים קצרים.

מבצע בכתה אמור להתפרס עפ שבוע, ולא יותר מחודש (על מבצעים ארוכים נדון בהמשך), המבצע אמור לעורר את הכתה, להחיות את הכתה, ולאחד את הכתה, אם זה נמשך מדי הרבה זמן, ההתלהבות דועכת, ולאט לאט הוא מתחיל לאבד את האפקט החיובי שבו.

על מנת לשמור על חיות, מומלץ לערוך רישום יומי של נקודות.

לדוגמא, כשנערכת חזרה כללית על מספר דפים, והתלמידים אמורים לחזור גם בערב, כדאי כל יום לערוך רישום אצל התלמיד עם מעקב של המחנך, כדאי לתת לתלמידים פנקס מיוחד אשר בו הם ירשמו את הזמן שלמדו, וכך בכל סוגי המבצעים, מלבד המעקב המשותף זה גם מגביר את החשק ונותן סיפוק להמשיך לצבור. אם גם נבחנים בעל פה על גמרא או משניות, רישום בולט בכתה יכול לעודד את ההמשך.

כמובן שחלק מהצלחת המבצע היא התלהבות המחנך ממה שעומדים לעשות, להסביר את החשיבות והכדאיות שבדבר, ולעודד את אלו שעדיין לא הצטרפו למבצע שינסו.

קורה הרבה פעמים, שילדים פוחדים להשתתף כי זה נראה להם קשה מידי, לדוגמא, לא כל ילד בטוח בעצמו, שיצליח להבחן על עמודי גמרא בעפ או פרקי משניות, זה נראה להם קשה ומפחיד, ילד כזה צריך לדרבן אותו לנסות, וגם אם יכשל לא יקרה כלום, ברוב המקרים, אחרי שנבחן עמוד אחד הוא מקבל חשק להבחן עוד ועוד.

יהושע לא היה משתתף במבחני שקוט בעפ, אני לא יכול הוא היה פוטר את עצמו, המחנך ביחד איתו בחר את העמוד הכי קל והציע לו לנסות ולהבחן עליו, בתוך זמן קצר, יהושע כבר נבחן על כל החומר בעפ.

מבצעים ארוכים כיצד.

ישנם מבצעים הנמשכים על פני כל השנה, במבצעים כאלו חשוב לשים לב למספר דברים אשר יועילו מאד. לדוגמא, מבצע חזרה יומית, המחנך מודיע בכתה, שמהיום כל ילד יחזור בערב על מה שלמדו היום בכתה, במשך עשרים דקות, המבצע נמשך על פני כל השנה וצוברים נקודות, תלמיד אשר יצבור לדוגמא אלף נקודות, יזכה בפרס הגדול, מכיוון שבפרס הגדול יזכו רק לקראת סוף השנה, עלול להיות מצב שלאט לאט יפסיקו להשתתף, ולכן צריך לבנות את המבצע בצורה כזו, שרוב רובה של הכתה תמשיך עד סוף השנה, ויצליחו להגיע לפרס הגדול.

על מנת שזה יקרה צריכים מספר דברים: א. רישום יומי. ב. תגמול ביניים. ג. תגמול לא צפוי.

רישום יומי.

המחנך ירשום כל יום בפנקס מיוחד, מי למד אמש את מה שלמדו בכתה, ומספר הנקודות שצבר לאותו יום, בסוף השבוע יעשה סיכום שבועי של מספר הנקודות, ובסוף כל חודש את הסיכום החודשי, כל ילד שירצה, יוכל לדעת תמיד באיזה מצב הוא נמצא, וכמה נקודות הצליח לצבור.

תגמול ביניים.

לאחר שהתלמיד צבר מאה נקודות הוא זכאי לפרס קטן (ממתק או משחק יפה), כאשר הגיע ל-052 נקודות הוא זכאי לפרס גדול יותר, כשהוא מגיע ל-005 נקודות הוא מקבל פרס יותר גדול, וכל זה מדוע, כדי שלא יווצר מצב, שכשהתלמיד יראה שלא מצליח להגיע לאלף נקודות הוא יעזוב הכל, אולם אם הוא יידע שהוא מקבל פרס גם על פחות מאלף, הוא ימשיך על מנת לזכות בפרסים הקטנים והבינוניים.

תגמול לא צפוי.

מפעם לפעם ובעיקר בזמני רפיון, המחנך יודיע בהפתעה, שתלמידים אלו ואלו אשר חזרו אתמול על חומר הלימודים יקבלו פרס, וכפי שכבר הזכרנו בפרקים קודמים, זה יכול להיות ממתק קטן או משהו דומה, דבר זה יגביר את ההשתתפות במבצע.

אתגרים

מכיוון שבכל כתה רגילה, ישנם ילדים אשר ניחונו בה בכשרונות ברוכים, ומסוגלים להגיע לדרגות גבוהות יותר בלמידה מרמת הכתה, חשוב לתת להם רעיונות באופן אישי, על מנת שהם ירגישו שהם אכן ממצים את עצמם.

יש מעט דברים שאפשר לתת להם במסגרת הכתה, משום שהכתה צריכה להיות בנויה לפי הרמה של תלמיד בינוני טוב, ולא לפי הרמה של תלמיד מחונן, לכן כדאי להתמקד בעיקר בדברים שהם מחוץ לכתה, לבנות לכל ילד בנפרד או לקבוצת ילדים, מסלול לימודים אישי אשר ילמדו בשעות הערב או בשבתות, זה יכול להיות מסכת אחרת קלה, או לימודי הלכה אשר הילדים מסוגלים ללמוד לבד, (כיום יש הרבה ספרים המקלים על הלימוד כדוגמת שוטנשטיין מתיבתא וכדו), מפעם לפעם המחנך יבדוק אצלם כיצד הם מתקדמים בזה, ויעודד אותם להמשיך עוד ועוד.

כאשר מתקיימת חזרה בכתה על מספר דפים, אפשר לעודד אותם לדעת את הגמרא מילה במילה ולהבחן על כך, בצורה כזו התלמיד ירגיש שחושבים גם עליו ולא רק על הבינוניים. כמובן שכל תלמיד חזק וכישרוני, צריך קודם כל לתרום לכתה, ללמוד עם תלמיד שקצת חלש ממנו ולהשתדל לקדם אותו, ורק אחר כך הוא יתפנה ללימודיו הפרטיים והמתקדמים.

לסיכום:

* על מנת שהמבצע יצליח הוא צריך להיות קצר, ברור ושווה לכל נפש.

* במבצעים ארוכים צריך תגמול ביניים לפי דרגות.

* לתלמידים מחוננים אתגרים מיוחדים, לא על חשבון הכתה.

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כיצד נאריך ימים בחינוך

אם אתה עובד בהוראה בשביל המשכורת בלבד, פרק זה לא מיועד עבורך. אולם, אם המטרה שלך היא חינוך ילדי ישראל ואתה שואף

אסיפת הורים

מרגלא בפומיה של האדמור מקלויזנבורג זצל, מה שאמר הרימ מזלוטשוב זיעא, בשם הבעשט זיעא, זייט דער פעטער עשיו, האט אפגענארט דעם זיידן

ענישה בכתה

אחד מהתפקידים הרבים המוטלים על המחנך, הוא גם להעניש מדי פעם, זה אמנם לא נעים ולא רצוי, והיינו מעדיפים לדלג על שלב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401