ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

כללי משמעת לתחילת שנה

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

מחנכים רבים, בפרט בשנים הראשונות, מתחבטים בשאלה כיצד אני משיג משמעת בכתה? מתי אגיע למצב של ניהול כיתה בנועם ובנחת, מבלי שאצטרך להתעכב על הפרעות וכו באמצע השיעור?

למה קורה לי שאני צריך לומר לתלמידים שוב ושוב ועדיין הדבר אינו מבוצע כהלכה? בעיה יותר קשה היא, כשמחנך אומר או חושב איני יכול לדרוש מהכתה לבצע פקודה כי אני חושש שלא ישמעו בקולי.

לפני שנבאר את נושא המשמעת נשאל את המחנך שאלה פשוטה, אמור נא לי, אם התלמידים יבואו לביתך הפרטי, ויעשו מעשים שאינם לרוחך, האם גם אז תגיד איני יכול לדרוש מהם כי לא ישמעו בקולי, הרי ברור שאין זה כך, ומדוע, כי כאן זה הבית הפרטי שלי ואני קובע מה עושים, ומי שלא יתאים את עצמו יורחק מהמקום. גם בכתה הכלל הזה תקף, הכתה היא שלך, אתה קובע מה עושים ומתי עושים, כל התלמידים בלי יוצא מן הכלל חייבים להתאים את עצמם לדרישותיך.

ועתה בעהי נבאר יותר בהרחבה.

בעת המלכת רחבעם נאמר בפסוק[1] וידברו אל רחבעם לאמר, אביך הקשה את עולנו ואתה עתה הקל מעבודת אביך, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך, ויאמר אליהם לכו עד שלושת ימים ושובו אלי, וילכו העם, ויועץ המלך רחבעם את הזקנים וגו, איך אתם נועצים וגו, וידברו אליו לאמר, אם היום תהיה עבד לעם הזה, ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים.

ופי האברבנאל שם וזל, אם אתה היום תהיה וגו, רל אל תחוש להראות עצמך וכו, אבל תאמר וכו, ותהיה עבד לכל צרכיהם, ועבדתם רל בדבור, ותענה ותדבר אליהם דברים טובים, וכל זה אם יהיה היום הזה רל בלבד זה היום, הנה אחכ המה יהיו לך לעבדים כל הימים, ובמקום שאתה תהיה עבד אליהם יום אחד בדבר שפתיים בלבד, המה יהיו כל הימים עבדים לך בפועל, והיה היוצא מזה שיאמר אליהם כן אעשה כאשר דברתם, ובדברים טובים ורפים יקח את הממלכה, ואחכ בעל כרחם ישעבדם.

ובמלבים שם וזל, אם היום תהיה עבד וכו, רל זאת התשובה שאתה עבד להם וכו, ועניתם ודברת אליהם דברים טובים וכו. ובדברי הימים[2] כתוב אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, שם באר שיאמר להם שהוא רק לטובת העם הזה ולא לטובת עצמו, ורק למלא רצונם, ורצונו בטל מפני רצונם, ובזה והיו לך לעבדים כל הימים כי תשאר מלכותך בלתי מוגבלת.

יוצא לנו מכאן מספר דברים:

א. הרושם הראשוני צריך להיות, אני כאן לטובתכם ולשירותכם.

(אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם)

ב . המחנך צריך לדבר אליהם באופן חיובי ולא להיפך. (ודברת

אליהם דברים טובים)

ג . כל זה רק בתחילה, אולם המחנך צריך לנהל את הכתה ביד

רמה. (אם היום תהיה והיו לך עבדים כל הימים)

ועתה נבוא לפרטם בעהי אחד לאחד.

הרושם הראשוני

אנשים בדכ מושפעים מהרושם הראשוני, גם אצל ילדים הדבר כך, אם הרושם הראשוני הוא טוב, זה ימשיך כך זמן רב, ואולם אם הרושם הראשוני לא כל כך טוב, יעבור הרבה זמן עד שזה ישתנה3 לכן, ביום הראשון המחנך צריך לשדר לתלמידים, אני כאן בשבילכם ולטובתכם, ואני ערוך לכך.

התלמידים צריכים לחוש שלפניהם עומד מחנך ששמח איתם, מחנך שיודע את אשר לפניו וישתדל לבצע אותם על הצד היותר טוב, מחנך שבא ללמדם תורה בנעימות ובחשק ולקדם אותם גם בנושאים אחרים (מדות ויראת שמים).

על מנת שזה יקרה צריך המחנך להקפיד על מספר דברים:

א .אמון בעצמו.

הדבר הראשון שמחנך צריך לחשוב לפני שנכנס לכיתה הוא, אני

3 . וכמאמר העולם אין הזדמנות שניה לרושם הראשוני.

מסוגל להחזיק כיתה, אני מסוגל ללמד אותם, יש לי משימות ואני בעהי אעמוד בהם בהצלחה, וזה מכמה סיבות: א. זה יתן לו בטחון בכתה, ב. אם הוא חושב שאינו מסוגל, למה שהתלמידים יחשבו שהוא מסוגל?

ב.אמון בכתה.

הדבר השני שמחנך צריך לדעת ולהפנים הוא, הכתה שאני נכנס אליה היא כיתה מוצלחת ביותר, כל גדולי ישראל של הדור הבא יושבים כאן בכתה, כולם רוצים ללמוד, כולם רוצים להתעלות בירש, כולם רוצים למצוא חן בעיני המחנך, כולם מאד רוצים ומייחלים שהמחנך יכיר במעלותיהם.

ג .הערכת התפקיד.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה4, מאז ועד היום נמשכת מסירת התורה מאב לבנו, מהרב לתלמידו, אתה זכית להיות חוליה מאותה שרשרת, הנמשכת מאז מתן תורה ועד היום, להמשיך את מסירת התורה לדורות הבאים.

ד.המשמעת למען הכתה.

משמעת בריאה בכתה, אינה רק משאת נפשו של המחנך אלא גם של התלמידים, גם הם מעוניינים שהכתה תנוהל באופן מסודר ומאורגן, ביציבות מקסימלית וללא זעזועים מיותרים.

. אבות פא מ”א

לכן, המפגש הראשון איתם צריך להיפתח בהוראות קלות כגון לפתוח או לסגור חלון, להזיז שולחן וכדו, פתיחת שנת לימודים באופן של ציות, חשובה מאד ליום הראשון ולכל השנה.

דיבור חיובי

שנת הלימודים צריכה להיפתח בהקדמה קצרה ובלמידה.

ההקדמה צריכה להיות בכיוון של דברי שבח והערכה לתלמידים, אשר כל רצונם הוא ללמוד ולדעת את התורה הקדושה, ספור קצר על התעלות בתורה של גדולי ישראל ומיד להתחיל ללמד את החומר הנלמד בכתה. זו תהיה טעות גמורה, אם המחנך יתחיל בהוראות ובתנאים של הכתה, אם יעשו כך יקבלו כך ואם יעברו על דבר זה יקבלו עונש כזה וכו וכו, נסביר זאת על ידי הדגמה של שני מצבים.

מצב א

הילד בא הביתה בצהריים, לאחר פתיחת שנת הלימודים.

נו, יענקי, איך עבר היום הראשון? שואלים אותו ההורים,

בה בסדר הוא עונה.

איך נראית לך השנה החדשה? הם שואלים,

קשה, לא בטוח שאצליח הוא עונה.

ולמה? הם תמהים,

הוא עונה להם הרבי אמר שכאן זה לא גן ילדים, זו כתה רצינית וחייבים ללמוד, מי שלא ילמד יקבל עונש, מי שלא יקשיב יפסיד, נראה לי שיהיה מאד קשה השנה הוא חותם את דבריו.

מצב ב

הילד בא הביתה בצהריים, לאחר פתיחת שנת הלימודים.

נו, יענקי, איך עבר היום הראשון? שואלים אותו ההורים,

בה מצוין הוא עונה.

איך נראית לך השנה החדשה? הם שואלים,

נראה לי שבעזהי השנה אצליח באופן מיוחד הוא עונה בפנים קורנות, והוא ממשיך הרבי אמר שהוא רואה עלינו שאנו כתה מיוחדת במינה, עם רצון וחשק ללמוד הרבה תורה, הוא בטוח שאנו נהיה בעה מגדולי הדור הבא.

להורים נותר רק לענות אמן, ולהתפלל שאכן בנם יצליח השנה.

רואים אנו, שאם אומרים לילדים שאנו שמחים איתם ומעריכים

אותם הם יעלו ויתעלו, אם לאו אזי השנה כבר נועדה מראש לכישלון. יותר מכך, אם אנו מזהירים אותם על התנהגויות לא נאותות, זה משדר להם אני יודע שיש כאן בעיות בכתה ואני ערוך לטפל בהן, אולם אם לא נדבר איתם על איסורים וכדו, הם יבינו שהרבי כלל אינו חושב על אפשרות כזו.

ואם תשאלו, הרי לכל כתה יש כללים משלה כיצד הם ילמדו זאת, אל דאגה, לפי התגובות שלך בזמן ההתרחשות, הם יקלטו מהר מאד מה הם דרישותיך, ומהם כללי המשמעת בכתה זו. ולכן, למרות שבמשך השנה כדאי להתעלם מכל מיני מעשים של תלמידים (אם אינם מפריעים לכיתה), בתחילת השנה כן כדאי להגיב יותר, על מנת שהם יקלטו ויפנימו את הכללים בכתה.

למרות האמור לעיל, המחנך צריך מאד להשגיח, לא להתיידד עם הכתה בתחילת השנה, יש שנה שלמה כדי לבנות יחסים קרובים עם התלמידים, ולא טוב לעשות זאת מוקדם מידי.

היום הראשון הימים שאחרי

לאחר שהתלמידים השתכנעו והפנימו שאכן מצפה להם שנת לימודים נעימה ופוריה, חשוב ליטול את שרביט ההנהגה, ולנהל את הכתה ביד רמה.

ניהול כתה אין הכוונה רודנות וכפיה, אלא מנהיגות ושליטה במצב, ניהול כתה הכוונה, שיש הוראות ברורות והדברים זורמים בנחת, אלא שיש גם מי שמפקח עליהם, ונרחיב קצת בענין.

כל אחד מבין שבכתה יש זכויות וחובות, כל אחד יודע, שעל מנת שיהיה נעים בכתה צריך להשקיע וכל אחד צריך לתרום את חלקו, לא יתכן שילד יאמר אני מוכן לדאוג רק לספרים שלי ולחפצים שלי, ובוודאי שאין אפשרות שתלמיד יתחמק ממילוי תפקידיו, בטענה שלו לא מפריע הדבר, הכתה שייכת לכולם, כולם שותפים ברווחים, וכולם שותפים בהשקעות, ולכן יש תורנות בכתה, שכולם שותפים בה כל אחד בתורו, הן בחלוקת הספרים והן בהחזרתם למקומם[3].

חשוב מאד להסביר לתלמידים שאת הספרים מחלקים לפני הלימודים ולא בתחילת הלימודים, דהיינו, בבוקר לפני שהמחנך נכנס לכיתה הספרים כבר על השולחנות, בהפסקה או בזמן אחר שהמחנך יקבע, מחליפים את הספרים לפי הצורך.

חשוב ומומלץ מאד, למצוא לכל תלמיד בכתה תפקיד ייחודי אשר הוא בלבד אחראי עליו, כגון מחיקת הלוח, אחראי לפתק שבת (דף קשר), אחראי לצלם עבור הכתה ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליו.

לתפקיד יש מספר מעלות: א. הרגשת חשיבות (זקוקים לי כאן). ב. זה יגביר את השייכות של התלמיד לכתה (כידוע שנתינה יוצרת קשר), ואז גם אם יש תחומים שלא כל כך מצליח בהם, הוא לא מרגיש עצמו מחוץ לכיתה.

דבר נוסף שחשוב להחדיר בכתה הוא סדר, שולחנות במקום, כסאות במקום, הרמת הכיסאות בסוף היום, פסולת לפח האשפה בלבד. זה טוב מכמה סבות: א. בכתה נמצאים ברב שעות היום, ברור שנעים יותר להסתובב במקום נקי ומסודר. ב. כאשר הכתה מסודרת גם המח מסודר ופנוי ללמודים. דבר זה צריך להיות מובן מאליו לכל תלמיד, אין צורך להזכיר זאת כל יום.

פרט נוסף הקשור לסדר הוא עמידה בזמנים. דהיינו, בבוקר בשעה שנקבעה עי התלמוד תורה, התלמידים מחכים למחנך במקום בלבד, כולם עומדים כשהמחנך נכנס[4], [המחנך נשאר לעמוד בפתח עד שכולם עומדים במקום, כמו כן לאחר ההפסקה המחנך בפתח עד שכולם במקומותיהם], מתחילים להתפלל כשהמחנך אומר. כאשר יוצאים מהכתה לשתייה וכדו, (ארויס און אריין), יש זמן מוקצב, ואחכ כולם מיד לכיתות ללא שהיה בפרוזדור כלל, לאחר ההפסקה יש זמן קצוב להתארגנות ואחכ כולם במקום. כל זה צריך להיות להם ברור כבר מתחילת השנה ולכל השנה.

עד כאן דברנו על עניינים הקשורים לתחילת שנה, ובעהי בפרקים הבאים נרחיב את הדבור על עניינים הקשורים לכל השנה.

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כיצד נאריך ימים בחינוך

אם אתה עובד בהוראה בשביל המשכורת בלבד, פרק זה לא מיועד עבורך. אולם, אם המטרה שלך היא חינוך ילדי ישראל ואתה שואף

אסיפת הורים

מרגלא בפומיה של האדמור מקלויזנבורג זצל, מה שאמר הרימ מזלוטשוב זיעא, בשם הבעשט זיעא, זייט דער פעטער עשיו, האט אפגענארט דעם זיידן

ענישה בכתה

אחד מהתפקידים הרבים המוטלים על המחנך, הוא גם להעניש מדי פעם, זה אמנם לא נעים ולא רצוי, והיינו מעדיפים לדלג על שלב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401