תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ”א (או”ח סי’ רכה ס”ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

גשר לעולם

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

מכאן נתחיל להכיר –

בהדרגה נגשר ונבהיר,

נושא מעט מעומעם,

סיוע רגשי – האמנם?

מקום ללב

משהו מתוך הלב זועק ומבקש –

מהיכן אקח עצה? עדיין כה חושש…

סיוע לי נשמע – כמו משהו כה זר,

ובאמת, הלוואי וזה היה לי מיותר…

הפרטיות שלי נמצאת כעת בשאלה,

מי יצליח להבין את עצמת הבהלה?

ולאחר בירור, כי חיסיון הוא חוק ברור!

אייחל שיתנחם שם, לב שבור…

מן הזמן שכבר ניסיתי ועברתי תהליך,

כשאת עצמי גיליתי ויצאתי מתסביך,

כשאת לבי פתחתי ברגשות שונים,

לאט לאט גיליתי, שהשתנו לי החיים…

ולאחר סיוע, אסכם זאת בקצרה –

פתאום היטב הבנתי, שלדעת לבקש עזרה,

אין מדובר, על פחיתות של אנשים –

כי הרוב שמגיעים, הם מהאיכותיים!

הם אלו שיודעים היטב לרדת מהעץ…

הם אלו שבשביל איכות חיים, מוכנים להתרוצץ!

הם שבגבורה יוצאים מן הכאב,

הם אלו שנוגעים עמוק בתוך הלב!!!

סיוע רגשי – למה ומתי?

לכל אחד מאתנו התמודדויות שונות. לכל אחד מאתנו סף תסכול שונה. כחלק מהמערכת הגאונית בה ברא ד’ את האדם, נתן לנו ד’ יתברך כלים פנימיים על מנת להתמודד עם מצבים שונים בחיינו.

לעתים אדם משקיע זמן רב ואנרגיה מרובה מדי על מנת להסתיר את כאבו [במקום שיש צורך לדבר עליו, בבחינת “דאגה בלב איש ישיחנה” – (משלי י”ב, כ”ה)] התוצאה היא שהאדם וסביבתו נפגעים.

אצל ילדים נראה זאת דרך התנהגויות שונות. הדברים באים לידי ביטוי במסגרת הלימודים, החברה ובבית. כשדברים נעשים קיצוניים, יש צורך בקבלת עזרה!

לפיכך, ודאי לא נפנה לטיפול על כל בעיה קטנה – כי אכן באופן רגיל יש לאדם כלים להתמודד עם המציאות בצורה סבירה. יחד עם זאת, חשוב לקחת אחריות ולטפל בבעיות מבעוד מועד, מכיוון שבדרך כלל ללא טיפול הן גדלות, ומה שאפשר לפתור יחסית בקלות בתחילתה של בעיה, יהיה קשה הרבה יותר, ככל שהזמן עובר.

חשוב לשים לב כמה זמן נמשך הקושי של הילד. והיה והמצב לא נפתר תוך פרק זמן סביר, או חלילה מחמיר, יש צורך לפנות לבעל מקצוע, על מנת לברר האם אכן יש צורך לטפל.

אם הקושי מתבטא בהתנהגויות או בתופעות חזקות ועוצמתיות הגורמות לסבל רב, כמו חרדות קשות, מצבים של התעללות פיזית ורגשית וכדומה… יש לפנות לטיפול ללא דיחוי!

אם נשווה זאת לגוף האדם – אפשר להתמודד עם ילד שלא חש בטוב, עם ילד שיש לו מעט צינון וחום נמוך, על ידי מנוחה, אקמול וכדומה. ובאמת – לא תמיד חייבים לרוץ לרופא על כל מיחוש. יחד עם זאת, יהיה חסר אחריות להשאיר בבית ילד עם 40 מעלות חום, ללא כל יעוץ רפואי. לכל הדעות יוגדר הדבר כסכנה שעלולה להחמיר ולסבך את מצבו הבריאותי. כך גם בנפש האדם!!

מהו הסיוע הרגשי המתאים?

כיצד בוחרים בסיוע הרגשי המתאים? מהן הנקודות המשמעותיות אליהן חשוב לשים לב?

ראשית, נתחיל בצד הרוחני. כיום יש מטפלים רגשיים רבים אשר למדו במקומות שונים. חשוב לדעת שלא כל מקום, אף אם הוא מגדיר עצמו כמקום לימוד “חרדי”, מתנהל תמיד על פי דעת תורה והשקפה תורנית ראויה. יש מקומות רבים שהחומר הנלמד בם לא עבר סינון רוחני מניח את הדעת. בשל העובדה שתחום הפסיכולוגיה מורכב מבחינה השקפתית, ומכיל בתוכו פעמים דברי כפירה, יש צורך משמעותי ביותר שתעמוד מאחורי הדברים דעת תורה שתבדוק את תוכנם!

אחד הסיפורים המופלאים המלווה את דרכה של הגב’ יפה בלומנטל מנהלת המכון הוא הסיפור הבא: בשנות עבודתה כפסיכולוגית בכירה, פנו אליה לסיוע גם בילדים ומבוגרים שאינם שומרי תורה ומצוות. לפיכך היא התייעצה עם הרב שך זצ”ל בעניין, את מי עליה לקבל לסיוע קודם, בזמנים של עומס: את החילונים שפונים אליה, או את אלו מהציבור החרדי שזקוקים לכך. למרבה הפלא, הורה הרב שך זצ”ל להקדים את הטיפול באלה שאינם שומרי תורה ומצוות. כן, אפילו לפני מטופלים מהציבור שלנו! המעניין הוא, שכל אותם ילדים חזרו בתשובה לאחר מספר שנים, ורבים מהמבוגרים התחזקו מאד בשמירת תורה ומצוות. כל זאת ללא דיבור על ענייני דת וללא ניסיון לשכנע לכך! ברור שאם כך פני הדברים בכיוון החיובי, יש צורך להיזהר מאד שלא תהיה חלילה השפעה לכיוון ההפוך.

שנית, נשים לב לצד המקצועי – גם בזאת הדברים פרוצים. ישנם כיום כל מיני קורסים וכל מיני מטפלים, שלצערנו לא הוכשרו למקצוע כראוי. כאשר עובדים עם נפש האדם, המכילה בתוכה עולמות ומורכבות רבה, גם האחריות המקצועית רבה! לפיכך, חשוב לדעת מי עומד מאחורי הקורסים למיניהם גם מבחינה מקצועית. בנוסף לכך, חשוב שתהיה ליועצת הרגשית הדרכה אישית במהלך הסיוע, ההדרכה תעזור לה לעשות שיקול דעת נכון ומקצועי יותר וללא נגיעות. הדבר חשוב ומקובל, ואכן, גם פסיכולוגיות ותיקות לוקחות במשך שנים הדרכה מעין זו.

דבר שלישי נוגע בשיטת הטיפול. יש מקומות רבים המטפלים בשיטה מסוימת בה הם מאמינים ודבקים. החיסרון בכך הוא שלא תמיד שיטה אחת מתאימה לכל סוגי האנשים. כאשר מטפלים באמצעות שיטות שונות, יש אפשרות לשלב בין מספר שיטות בשעת הצורך, או להתאים שיטה מסוימת על פי הקושי ועל פי אישיות המטופל המסוים שהגיע לקבלת הסיוע. שיטות הטיפול מגוונות, וביניהן – שיטה דינאמית, נרטיבית, קוגניטיבית התנהגותית ודמיון מודרך.

חדר הטיפול-

שאלת השאלות מה את עושה לו שם?

חדר הטיפול זהו המקום בו במקרים רבים הילד מקבל את המרחב שהוא אינו מקבל בשום מקום אחר… זהו מרחב פרטי וייחודי מאד! כאן יש לילד מגוון יצירות ומשחקים כמו: מיניאטורות, פליי-מוביל, משחקי קופסא שונים, חומרי יצירה כמו: גואש, חמר, פלסטלינה ועוד… ועוד… הוא המחליט והוא המוביל! אני אתו, פעם בשבוע בשעה המיוחדת והקבועה שלנו. אני מאפשרת לו, שומעת ומקשיבה, מבינה ומכילה, לעיתים מציעה ושואלת אותו “האם מה שאנו עושים מתאים לך?”…

הוא אינו צריך להרשים אותי, הוא אינו צריך ליצור יצירות פאר… גם אינו חייב לשחק תמיד לפי הכללים, בהחלט מותר לו להמציא…

ובכן, מה הבעיה? כל אחד יכול לעשות זאת עם קצת רצון טוב! באמת, זה יהיה נפלא אם במהלך חיינו ניתן את הפינה החופשית והמאפשרת הזו לכל ילד, אך בכל אופן, יש עוד כמה וכמה כלים שנכנסים לתמונה ולחדרה של המטפלת….

כאשר הילד מקבל את המרחב הרצוי, הוא משחק ויוצר, והמטפלת מצדה מנתבת את מהלך המשחק עפ”י צרכיו הרגשיים. מתוך כך היא נותנת מענה, ומגיעה על ידי אותם כלים ושיטות טיפול שלמדה, למעמקי נפשו של הילד. כך היא עוזרת לו לקבל את הכלים הרצויים למצבו או לקשייו, אשר בשלהם הגיע אליה.

האם אכן, כל אחד יכול לעשות זאת? צר לי, אך לא כל כך… כפי שלא כל אחד יכול להיות רופא לגוף, ללא לימוד וידע בתחום, לא כל אחד יכול להפוך בין רגע לרופא בתחום הנפש… בשל העובדה שנפש האדם רגישה ומורכבת, כאן הדברים בבחינת קל וחומר!

כל אחד ואחד מאתנו ייחודי, כל אחד מאתנו הוא אכן עולם בפני עצמו “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות..” (כך גם רגשותיהם, מסלול חייהם, כוחות נפשם וכדומה..

לפיכך, כיצד אפשר בכלל לטפל? צריך על פי מידע זה, להמציא שיטת טיפול אישית לכל אחד … התשובה היא גם כן וגם לא! ד’ נתן כללים ומהלכים קבועים גם בנפש האדם. יש דברים, כמו בשלויות רגשיות ומנגנוני הגנה הקיימים אצל כל אחד מאתנו. כפי שלכולנו אף, פה, שיניים ואפילו אוזניים… ובכל אופן פרצופינו שונים, אך בכל אופן ניתן לרפא אותם בשעת הצורך, כך גם לכולנו דברים קבועים ודומים בנפש, ויחד עם זאת מאד שונים. לכן, על סמך זאת, נוכל להשתמש במגוון שיטות וכלים שחוזרים על עצמם. שיטות וכלים בעלי ניסיון רב ותועלת, ולמרות היותם קבועים ניתן להתאים ולהוביל בהם את הילד העומד לפנינו באופן הייחודי לו!

טיפול בנפש האדם זה אומנות מדויקת ורגישה, כאשר יש קשר אישי בחדר הטיפול, המטפלת- המסייעת לומדת להכיר את הילד הנמצא לפניה על פי האישיות שלו! היא לומדת להבין ולהרגיש אותו היטב, ועל פי ידיעותיה והכלים הרבים העומדים לרשותה, מתאימה ומזינה אותו במזון הנפשי אליו הוא זקוק!

תוך כדי משחק וחוויה, היא מלווה אותו במילים הנוגעות בנימי נפשו, מתוך מידע עשיר העומד לרשותה, היא מוליכה אותו יד ביד להתמודד באופן הנכון עם קשייו, עם הדברים המטרידים ומציקים לו.

הקשר הטיפולי הוא לא רק מילים, הוא אינו רק שיחה, משחק או יצירה. הוא הרבה מעבר לכך! הוא עבודה והבנה עמוקה ביותר של מה שעובר במצולות נפשו של הילד. פעמים ישנו טיפול שקט מאד, כמעט ללא מילים… פעמים הטיפול סוער ומלא בדרמות אנושיות… פעמים הטיפול הוא כביכול סתמי… הוא כולל דיבור, יצירה, ללא תוכן מיוחד או כל דבר קיצוני כביכול.

יש פעמים בהן הילד גם לא רוצה לעשות כלום בחדר… גם זהו חלק משמעותי מאד בטיפול, על פי ניסיוני גם ממצבים כאלה יצאו דברים והתקדמויות נפלאות!

לחדר הטיפול נכנס גם העולם הכללי. הילד יודע שיש עוד ילדים, חוץ ממנו, המגיעים לכאן. הוא יודע גם שהמטפלת מקפידה מאוד על הפרטיות של כל אחד מהם. אם הוא ירצה רק “להציץ” בקופסא האישית של ילד אחר, זה יהיה כמעט “ייהרג ואל יעבור”… מדוע? כי חדר הטיפול מייצג גם את ההתחשבות בצרכים של זולת, הנוגעים כמובן גם בצרכיו של הילד המטופל בעצמו.

בחדר הטיפול יש גבולות מועטים, אך ברורים! הילד לא יכול להרוס סתם כך רכוש, הוא אינו יכול להכות את המטפלת, חלילה, עליו לאסוף משחקים בסיום הפגישה. מעבר לכך, בדרך כלל הכול עומד לרשותו, ברצונו ייקח, ברצונו יימנע מכך… התהליך הטיפולי נמצא וקיים בשעה של טיפול, כך או אחרת.

תהליך טיפולי

כולנו היינו רוצים להיות קוסמים…

אנו חיים בדור שבו הכול צריך לעבוד מיד! רבים מחפשים את התוצאה המהירה ביותר “הוקוס פוקוס” והכול מסתדר….

לצערי הרב, אני נאלצת לאכזב הפעם… אין לי מטה “קסמים” ואין לי גם תכניות לעשות הסבת מקצוע לתחום הלהטוטים… ולו בשל העובדה שאינני מאמינה במעשי תעתועים… פשוט, אין בהם ממש! מה שכן, אני מקווה שממש בקרוב, יגיע משיח צדקנו או אז יש סיכוי לפלאי פלאים, ואז בסייעתא דשמיא כולם יהיו לגמרי חזקים ובריאים בגוף ובנפש ולא יהיה כבר צורך במטפלות שכמוני… אם ירצה ד’ – בקרוב!!!

לעת עתה, עדיין יש עבודה בתחום… אי לכך ובהתאם לזאת, נצטרך להיות סבלנים! אמנם, יהיו כאלה שידברו על כל מיני שיטות שעובדות, לא ייאמן כי יסופר, באופן מידי… אכן, מגיעים ורואים לעיתים תוצאות מפליאות! אני לא מתנגדת לכך באופן כללי, אך קשה לי להגדיר זאת כטיפול אמתי!!! לעתים אני רואה בכך תמיכה של תהליך, ואכן יש בכך צורך, אך לא במקום התהליך בעצמו.

לפיכך, רצוי להבין מהו תהליך. תהליך: הווי אומר, ישנו קושי, ישנה התמודדות, צריך להגיע לעומק ולשורש של הגורם לאותה התמודדות. צריך לטפל ולרפא את המקום הכאוב, מתחילתו ועד סופו. אחר כך הוא לא אמור להמשיך לכאוב, יש כלים להגן עליו, יודעים כיצד להתייחס ולשמור על אותו מקום. יש כוח ועוצמה למקום הכאוב מחדש! לשם כך צריך לקחת פרק זמן, תקופה, על מנת להקיף בצורה הראויה והיסודית ביותר את כל המערכה!

אחד הדברים החשובים בטיפול, הוא נושא האמון, בין המטפל לילד המטופל, ובין המטפל להורי הילד. כשאין מספיק אמון, ישנו גורם מעכב של תהליך הריפוי. אמון אומר גם, שהמטופל אכן סומך על ישרותו של המטפל, שלא ימשיך את הטיפול מעבר לנדרש. (לכן, את הבירור אודות יראת השמים וישרותו של המטפל ניתן לעשות לפני הטיפול, בבחינה של בירור ושמיעה ממי שמכיר אותו, לעניין שותפות ותועלת.) לאחר מכן חשוב לתת אמון במטפל, מתוך שיתוף פעולה מלא, המביא את הסיוע ואת ההתקדמות למקומם הטוב ביותר.

תהליך טיפולי רציני ואמתי לוקח זמן, כל מטופל על פי קצב הריפוי האישי שלו. ניסיון “לזרז” תהליך ריפוי פעמים מביא את ההפך, גורם לתחושת לחץ של המטפל והמטופל כאחד וגורם לנזק בעצם הטיפול. לא נוכל להגיד ליצחק הסובל מאילמות סלקטיבית (ראו פרטים בסעיף “שתיקה רועמת”) – “דבר כבר”. אי אפשר להגיד לגיטי הסובלת מפחדים ומחרדות “נו, אז מתי את מתכננת להפסיק עם החרדות שלך?” וכן הלאה, כל מקרה לגופו. אם היינו יכולים לפתור את הדברים כך, לא היה צורך בטיפול, ההורים היו מסתדרים לבד. גם כשאין אומרים את הדברים במילים מפורשות, אלא רק ברמזים וב” דחיפות”, דרישות כאלו גורמות לכך שהמטופל נסגר ואינו משתף פעולה כראוי.

כן, יש פעמים רבות בהן נראה כביכול שינויים מהירים. השינויים יכולים להיות תוצאה של שיטות שכבודן במקומן מונח, הנותנות לעייף את הכוח להמשיך את תפקודו ואת מהלך חייו בצורה טובה יותר בינתיים, תוך כדי תהליך ובכך להקל על סבלו. כדאי לדעת, שאין זהו פתרון מוחלט, כלל וכלל. אם ניתן לעצמנו להישאר בפתרון שכזה, יש סיכוי טוב שהתופעות תחזורנה על עצמן שוב ושוב ולא תגענה לפתרונן לאורך זמן… או לחילופין תשנינה את צורתן לבעיות אחרות הנובעים למעשה מאותו שורש.

לפיכך, אני מצדי נוטה לשלב: לתת כוח להתמודדויות העכשוויות מחד גיסא ולהעמיק ולרפא עד לשורש מאידך גיסא. אני אכן רואה בתהליך שכזה את הרפואה השלמה.

שיטות טיפול

כשיש צורך בסיוע רגשי, נתקלים בשאלה: מהי הדרך הרצויה? מהי השיטה המתאימה? על מנת לענות על שאלה זו יש למסייעת צורך בהכרת הילד המדובר. כשעומדות לפני המסייעת מספר שיטות טיפוליות, יש לה אפשרות לבחון את המצב ולהתאים לפיו את המהלך הטיפולי בצורה טובה יותר. פעמים רבות היא תשתמש בשילוב של כמה גישות גם יחד, פעמים היא תתמקד בשיטה מסוימת אחת.

אפרט לפניכם כעת בקצרה את הרעיונות הטיפוליים העומדים מאחורי מספר שיטות השיטה הדינאמית, השיטה הנרטיבית, השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית ודמיון מודרך.

השיטה הדינאמית, עובדת על אישיות האדם לעומקה. נוגעת בעבר, מרפאה אותו, משחררת את הקשיים שהאדם חווה. שיטה זו יוצרת שינוי אמתי, לא רק בסימפטום אלא באישיות עצמה! המסייעת מכילה ומרגישה את המטופל, מבינה את תחושותיו ואת כאבו ומובילה אותו מתוך חיבור כן עם רגשותיו למציאות יפה וטובה הרבה יותר. אמנם הסיוע בשיטה הדינאמית ארוך מהסיוע בכל השיטות האחרות, אך בסופו של דבר הוא יעיל הרבה יותר, מתוקף העובדה שהוא משנה בצורה שורשית ולא רק באופן חיצוני. כפי שידוע – ישנה דרך קצרה שהיא ארוכה ודרך ארוכה שהיא קצרה….

השיטה הנרטיבית מתייחסת למאורעות החיים כעובדות שהאדם בחר איזו משמעות לתת להן. אם נתן משמעות חיובית – סיפור חייו נעשה חיובי, ולהיפך. אם הוא נתן משמעות שלילית – סיפור חייו נעשה בהתאם. הגישה מדגישה היטב את הטוב ואת החיובי שבאדם ומתייחסת אל מציאות שלילית כ”גוף זר” שהשתלט. הנשמה בבסיסה טובה היא. דרך זו, מביאה את האדם למלחמה בכוח הזר המשתלט על חייו ומנסה להרוס אותם… מגייסת את האדם ומוציאה לאור את כוחותיו ואת הצלחותיו!

הגישה הקוגניטיבית – התנהגותית טוענת שלאנשים רבים יש מחשבות שליליות הנוצרות מעיוותי חשיבה. מחשבות אלו תופסות מקום ומביאות בעקבותיהן רגשות שליליים. השיטה מכילה בתוכה ארגז כלים מלא, המביא את האדם להחלפת המחשבות המעוותות במחשבות מאוזנות, נכונות וחיוביות יותר. כאן בולטת גם התפיסה של “אחרי הפעולות נמשכים הלבבות” (ספר החינוך, מצווה ט”ז), המטופל עושה תרגילים שונים הפועלים על אופן חשיבתו ובעקבות כך מגיע לתחושות חיוביות ויוצא ממצוקותיו.

שתי השיטות, הנרטיבית והקוגניטיבית- התנהגותית אכן נפלאות, אך, חסרונן הגדול הוא שהן אינן מגיעות לשורש הבעיה. הן מטפלות בסימפטום באופן נקודתי, ובשל כך, פעמים אכן חולף לו הסימפטום, אך הוא חוזר לאחר זמן או לחילופין, מתחלף בסימפטום אחר… יחד עם זאת, כבודן במקומן מונח. בהחלט יהיו מצבים בהם רצוי וחשוב להשתמש דווקא בהן.

בדמיון מודרך, המסייעת מובילה למסע דמיוני, המעורר מצבים משמעותיים בחיי האדם. המסייעת יכולה להשתמש בכך בצורות שונות. ניתן לרפא ולהרגיע קשיים מסוימים בדמיון עצמו וניתן גם להשתמש בדמיון לצורך יצירה ושיחה טיפולית שתבוא בעקבותיו. הדמיון המודרך יכול לשמש גם לצורך השיטה הדינאמית וגם לצורך חשיפה הדרגתית השייכת יותר לשיטה הקוגניטיבית- התנהגותית.

אין ספק שלכל שיטה מעלות משלה, הנכון ביותר הוא להצליח לשלב ולהתאים כל שיטה במקום ובזמן המתאים.

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

הנחיית סדנאות

סדנאות- למי הסדנאות מיועדות? הסדנאות הבאות מיועדות לנשים הסובלות מרגשי נחיתות וחוסר ביטחון ביחס לחברה בכלל או ביחס לדמות מסוימת בפרט. כפי

תקשורת בונה

בשבוע שעבר התוודענו לחשיבות ההתפתחות של יכולת הביטוי הרגשי וכיצד הדבר מתחיל כבר בשלב מוקדם אצל התינוק הקטן. כעת ננסה להכיר נקודות

גשר שמוביל אל החופשה…

לסיום נוסיף זמנים מיוחדים, אשר את הזיכרון מלווים במשך שנים. בהם גם ניתן להשלים פערים רגשיים. חופשה! רבים מאתנו חווים את החופשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401