ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

ההתמודדות עם ילדים (א)

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

שאלות ותשובות ילדותיות…

מטבע הדברים, הורים שפויים מנסים לגונן על ילדיהם הרכים מכל פגיעה ונזק, ולכן הם יעשו כל מאמץ כדי לחסוך מהילדים פגישה עם קשיים ועם מצבים שלילדים אין כלים להתמודד עמהם. גישה טבעית זו נכונה וצודקת, והיא חיונית להתפתחותם התקינה ולבריאותם הנפשית של הילדים.

עם זאת, יש מקרים שבהם גישה זו אינה נכונה, ולא רק שהיא אינה עוזרת, אלא היא מזיקה.

במה דברים אמורים?

במקרה שמשהו איום קורה בבית או בשכונה, או במקרה שהילדים שומעים על אסונות שקרו בסביבה, או אפילו ברחבי תבל, והם שואלים שאלות ומנסים לברר פרטים, כדי לדעת אם דברים אלו עלולים לקרות גם להם. יש הורים החוששים שאם יספרו לילדים את האמת, יכנסו הילדים לחרדה, ולכן הם מנסים להסיח את דעתם של הילדים ולדחותם בקש, בתגובות כמו: זה לא בשבילך! / אתה עדיין צעיר מכדי להבין / מה פתאום?! / מי סיפר לך שטויות כאלה?!

לעתים, תגובות מעין אלו נשמעות מפי הורים, כאשר ילד צעיר חוזר הביתה ומפנה אליהם שאלות מביכות, מתוך רצון להבין מושגים ששמע בחוץ – אפילו מהמלמד בתלמוד תורה – כמו גירושין ו’שאר ירקות’, המטילים בקיעים בביטחונו האישי, או כאשר הוא מתוודע לעובדות חיים מביכות המבלבלות אותו. כאשר ההורים נבהלים ואינם יודעים מה לענות לילדיהם (או כאשר הם עצמם אינם יודעים להתמודד כראוי עם השאלות הקשות שהילדים מעלים…), יש והם נתקפים בהיסטריה ומנסים להשתיק את הילדים, כמעט בכל מחיר; אם בהבעת זלזול או ביטול בעלמא, אם בהטלת רגשות אשם או באיומים ישירים, שמטרתם לגרום לילד שלא יעז לשוב ולהעלות שאלות כאלה.

תגובה כזו היא טעות איומה, משום שהילדים נבונים הרבה יותר ממה שנדמה לנו ויודעים הרבה יותר ממה שאנו משערים שהם יודעים. יש להם חוש דמיון מפותח מאוד, ובד בבד – גם קוצר דעת וחוסר ידע משווע. היכולת שלהם להבין ולהעריך דברים ומושגים בצורה פרופורציונלית ומאוזנת חלשה עד מאוד. בדרך כלל, כאשר הם קולטים כי הנושא שנגעו בו הקפיץ אותנו, הם מתמלאים סקרנות ומתאמצים עוד יותר לנסות להבין את הדבר לאשורו. כתוצאה מכך, הם ינסו להשיג כל בדל של מידע, אולם מאחר שמקורות המידע שלהם רחוקים מלהיות אמינים וענייניים, הם יגיעו למסקנות “הגיוניות” בהתאם.

טעות איומה זו זועקת עד לב השמים, ואין בעטי די מילים לתאר אלו חורבנות והרס נפשי היא כבר גרמה! אמנם לילדים חסר ידע רב, והם אולי אינם “חכמים” כמונו המבוגרים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא בהם סקרנות פרועה, שאינה יודעת מעצור (אם הם לא סובלים מפיגור שכלי!), ואם אנו לא נספק להם תשובות על שאלותיהם, הם ימצאו מקורות אחרים, לאו דווקא נכונים וענייניים, וגרוע מזה, חלילה – מקורות שאין דעתנו נוחה מהם, או שהם יגיעו למסקנות מסולפות ומעוותות, והן ילוו אותם כל חייהם ויגרמו להם סבל.

במקרים רבים, אנו נתקפים בהלה כאשר אנו חושבים שהם מבינים את מה שאנו מבינים או שהם חושבים על מה שאנו חושבים, אבל האמת היא, שהם שואלים שאלות תמימות, ובדרך כלל הם מסתפקים בהסברים פשוטים וחלקים, ההולמים את רמת שכלם הילדותית. כאשר נותנים להם הסבר קצר וענייני, בצורה פשוטה וחלקה, ברוגע ובשלווה, אפשר בהחלט להוסיף גם את העובדה, שכאשר הילד יגדל הוא יבין יותר. ילדים יקבלו אמירות כאלה בהבנה, כל עוד לא ניתן להם תחושה שאנו מזלזלים בהם, וכל עוד לא נעורר בהם חשד שאנו דוחים אותם בקש.

משה, ילד צעיר כבן שמונה, הגיע הביתה ושאל את אמו: “יכול להיות שאבא יגרש אותך פעם?” היא הייתה אישה נבונה, וניסתה להבין מה גרם לו לשאול שאלה כזו. משה הסביר: “בפרשת השבוע למדנו שאם איש שונא את אשתו, הוא יכול לגרש אותה. לפעמים אבא כועס עליך, האם יכול להיות שהוא יגרש אותך?”

האם ראתה בשאלתו של הילד הזדמנות ללמד אותו פרק במציאות החיים, ועל כן הסבירה לו, שכאשר בני זוג חיים יחדיו וצריכים לנהל בית משותף, שכיחים חילוקי דעות ביניהם, ובגלל המאמץ והקשיים היום-יומיים בעבודה ובניהול הבית, קורה גם שההורים עצבניים וקצרי רוח, והם כועסים או מתפרצים בסערת רגשות. וכל זאת, בו בזמן שהם באמת אוהבים זה את זה ועושים כל מאמץ להגיע לשיתוף פעולה ולהסכמה, לטובתם ולטובת הבית והילדים. המקרים שעליהם מדברת התורה, הם מקרים יוצאי דופן, המתרחשים רק כאשר יש שנאה עזה בין שניים, והם אינם מצליחים להתפשר[1].

כאשר סיפרתי סיפור זה לאברך שהתייעץ עמי בעניין היחס לשאלות ילדיו, הוא הזדעזע ממש, והגיב: “אילו היה בני שואל אותי שאלה כזו, הייתי נותן לו שתי סתירות על החוצפה!” עכשיו הגיע תורי להזדעזע (ולזעזע אותו). אמרתי לו: “אני מציע לך להזמין כבר עכשיו תור לטיפול הנפשי שבנך יזדקק לו בלי ספק!”

סיפרתי לו על אברך שסיפר לי על סיוטים שעבר בילדותו, מאחר שהיה חולם בלילות שהוריו מתגרשים והוא סובל בושות וחרפות מהילדים בתלמוד תורה ומהמבוגרים בבית המדרש, המצביעים עליו כעל “הבן של” ומדברים רעה מאחורי גבו על הוריו שהתגרשו. ומה גרם לו לחשוב כך? בכיתתו למד ילד שהוריו התגרשו. על פי שיח הילדים, הסיבה לגירושין הייתה – “בגלל שהם רבו הרבה”. והנה, גם הוא שמע וראה לא פעם את הוריו רבים, ומכאן קצרה הייתה הדרך למסקנה שהסיק – גם הוריו יתגרשו באחד הימים.

זוהי רק דוגמה אחת מני אלף, של חוסר ידע וקוצר הבנה, הגורמים לילדים סבל רב ומשפיעים לרעה על התפתחותם הנפשית. שמעתי סיפורים רבים מאנשים שפיתחו חרדות קשות, לאחר ששאלו את הוריהם על מחלות מסוכנות שעליהן שמעו, ובמקום שההורים יסבירו להם את מציאות החיים, השתיקו אותם ההורים בזעם רב, שגרם להם חרדות וסיוטים. ייתכן שההורים הצליחו להשתיק את ילדיהם, אבל על משכבם בלילות, איש לא עצר את מחשבותיהם ולא מנע מהם לדמיין תסריטים נוראיים מעוררי חרדה. אין ספק, שסבל רב היה נמנע מהם, אילו היו ההורים מאזינים לתמיהותיהם ולשאלותיהם ומסבירים להם את מציאות החיים, בסבלנות ובאורך רוח, בהתאם לתפיסתם הילדותית.

עלינו להביא בחשבון את העובדה, שהשליטה שלנו על מקורות המידע של ילדינו מוגבלת מאוד, ובמוקדם או במאוחר יגלו הילדים את העולם ויפגשו את מציאות החיים במלוא אכזריותה וכיעורה, בלי כפפות ובלי מסכים. שום דבר לא יכול למנוע זאת. הם ישמעו על פוליטיקה ושחיתות, על אינטרסים ונגיעות, על שקרים ועל רמאות, על אסונות ועל טרגדיות, על זוגות שהתגרשו ועל מחלות שקטלו, על אנשים שירדו מנכסיהם ועל תאונות דרכים שנטלו חיים. לא רק שהם רואים וקוראים (כמעט) את אותם עיתונים שאנו רואים וקוראים, לא רק שהם רואים את אותם עלונים מזעזעים של ועדות הצדקה למיניהן, העמוסים וגדושים באסונות הזועקים עד לב השמים (פעמים רבות, בעצת מומחים ואנשי מקצוע המשקיעים את מיטב כוחם ואונם כדי לעורר חרדה ולזעזע!), אלא שהם מקשיבים גם למה שהמבוגרים מדברים – לא רק בבית אלא גם בבית המדרש ובמקומות ציבוריים; גם על מה שקרה בעבר, גם על מה שקורה בהווה וגם על מה שעלול לקרות בעתיד. אם בכוחם של אירועי החיים הקשים לעורר בנו, המבוגרים, דאגה וחרדה, כל שכן וקל וחומר שבכוחם לעורר דאגה וחרדה אצל הילדים הקטנים, ששכלם רך ותפיסתם מוגבלת.

לכן, כגישה עקרונית, כאשר משהו קורה בסביבה או כאשר ילדים מתחילים לגלות את העולם ולשאול שאלות, עלינו לראות בזה הזדמנות פז להחכימם וללמדם איך להתייחס לאירועי החיים ואיך להשלים עם העובדה שמציאות החיים לא תמיד נעימה וחביבה. ולא זו בלבד, שחשוב לענות על שאלותיהם, נכון ונבון גם לעודדם לשאול שאלות נוספות ולגעת בפרטים המטרידים אותם, כדי שנדע מה להסביר להם, במה להתמקד ועל מה לשים דגש בדברנו אליהם.

זוהי הצלת הנפשות של הילדים. הזמן שבו הם שואלים הוא העיתוי הנכון והטוב ביותר לחנכם להתייחסות נכונה לאירועי החיים. זהו גם הזמן ללמדם פרק באמונה הפשוטה, שיש מנהיג לבירה ושהכל נעשה בהשגחה פרטית – גם אם איננו מבינים את חשבונותיו יתברך שמו.

[1]     מן הראוי לציין, שהורים צריכים לגלות זהירות יתירה גם כאשר הם מדברים על אלה שכן מתגרשים, כדי שהילד לא יצטט אותם למחרת בכיתה כמי שהתבטאו קשות נגד בני זוג שלא הצליחו להתפשר ואין להם מוצא אלא להתגרש (במקרה הטוב – בתום לב, ובמקרה הפחות טוב – מתוך רצון לפגוע ולהשפיל ילד אחר). לעולם לא נוכל לדעת במי זה יפגע חלילה. זהירות זו נאה לא רק בנושא הגירושין, אלא בכל הסבר שאנו מנסים לתת לילדינו על התנהגות הזולת או על חולשות אנושיות.

מתוך הספר ‘להתמודד’, הרב אהרן פרידמן. דוא”ל: [email protected]

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

ההתמודדות עם ילדים (ד)

כאשר משהו לא טוב קורה, טבעי שהוא יכאיב, ידאיג ויעורר פחד וחרדה. לכן חיוני לתת לכל הרגשות הללו לעלות על פני השטח

ההתמודדות עם ילדים (ג)

קום ועשה! כאשר קורה אסון, מכל סוג שהוא, וזו רק שאלה של זמן עד שהילדים יקלטו: במקום לחכות או לסמוך על כך

ההתמודדות עם ילדים (ב)

כל החושים דרוכים וערניים… כאשר קורה אסון רח”ל בסביבה הקרובה, אחת הטעויות החמורות והאומללות ביותר של הורים היא, ההשערה שהילדים אינם חשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401