אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »

בין המצרים ואהבת חינם

בימים אלה, בין המצרים, ‘מדברים’ כולם על חורבן ביהמ”ק שנגזר בעוון שנאת חינם. מדברים על כך, אך מה עושים? יודעים שנדרשת ‘אהבת חינם’, אך מהי

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

חשיבה חיובית

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

חשיבה חיובית

לדרך החשיבה שלנו, ולדרך בה אנו תופסים את המציאות – ישנה השפעה ניכרת על איכות התפקוד שלנו ועל ההישגים שאנו יכולים להשיג. באמצעות שליטה על דפוסי החשיבה, ובפרט על ידי חשיבה חיובית – אנו יכולים להשפיע, ואפילו לשלוט, ברגשות כמו: מצב רוח מדוכדך או דכאון, תחושת נחיתות, חרדות, ועוד. שליטה על רגשות אלו עשויה לשפר את התפקוד שלנו, ולאפשר לנו לממש את הפוטנציאל שלנו באופן מיטבי.

ניתן לומר, כי מצב רוח חיובי הינו המפתח למימוש המשאבים האנושיים שלנו. לדוגמה: אנו יכולים לתפקד טוב יותר קוגנטיבית כאשר אנו במצב רוח רגשי טוב, וכפי שאמרו רבותינו בגמרא במסכת תענית: “אם ראית תלמיד שמשנתו קשה עליו, זה בגלל שרבו לא מסביר לו פנים”. כלומר: מצב הרוח הרגשי של האדם, יקבע כמה הוא יצליח להפעיל את מערכת החשיבה הקוגנטיבית שלו ולהגיע להישגים לימודיים טובים.

לעומת זאת, חשיבה שלילית, או אפילו חוסר שליטה ברגשות שלנו – עשויות לפגוע באופן משמעותי ביכולות שלנו, ולגרום לנו להתנהלות שתרחיק אותנו ממיצוי הפוטנציאל שלנו, ותכביד עלינו רגשית בעקבות מטען של רגשות שליליים.

מספרים בהלצה, על עקרת בית שהזמינה אורחים לארוחה חגיגית, ובתוך כדי ההכנות האחרונות – גילתה שחסר לה סוכר. בלית ברירה החליטה עקרת הבית הנואשת לפנות לעזרתה של השכנה מהדלת ממול, וללוות ממנה חבילת סוכר. אולם בעודה עושה את דרכה אל הדלת, החלה עקרת הבית מהרהרת:

“מה תחשוב עלי השכנה? מזמינה אורחים – ואין לה אפילו סוכר בבית… היא בודאי תלעג לי! אולי היא לא תאמר משהו, אלא רק לעקם את האף… אבל אני מבינה טוב מאד מה עובר לה בראש! היא בודאי שואלת את עצמה, מדוע הזדרזתי כל כך להזמין אורחים – לפני שווידאתי שיש ברשותי את המצרכים הדרושים…”.

עקרת הבית ממשיכה להרהר, ובינתיים – לחץ הדם שלה עולה והלב מאיץ את פעימותיו. כשהיא דופקת על דלת ביתה של השכנה, היא כבר טעונה ברגשות שליליים. רגע לאחר מכן, פותחת השכנה את הדלת בחיוך רחב, וכשהיא שומעת את מבוקשה של שכנתה – היא ממהרת בשמחה אל המטבח, וחוזרת לאחר רגע ובידה חבילת סוכר.

אולם מיודעתנו, שכבר הספיקה להטען במסה כבדה של רגשות שליליים – אינה יכולה לראות את ההתרחשויות באור חיובי, ולפיכך, היא מגיבה בתסכול: “מה בסך הכל ביקשתי… חבילת סוכר! למה את צריכה לשפוט אותי כל כך? למה הגישה הביקורתית הזו?”…

מעשה זה אולי לא התרחש במציאות, ואפשר שאינו אלא בגדר הלצה בלבד, ובכל זאת, במידה מסויימת, הוא משקף תהליכים רגשיים ונפשיים שאנו חווים על בסיס יומיומי. לא אחת, אנו מעניקים פרשנות שלילית לסיטואציות שונות, מבלי כל קשר למציאות האובייקטיבית, רק בשל התהליכים הרגשיים שחווינו בדרך אל הסיטואציה הנוכחית. חשיבה שלילית – תגרום לנו להעניק פרשנות שלילית לסיטואציות חיוביות ביסודן, לעומת חשיבה חיובית – שתאפשר לנו להעניק לסיטואציות הללו פרשנות חיובית.

במידה רבה ניתן לומר, כי הרבה יותר מכפי שהמציאות האובייקטיבית משפיעה על הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות שונות, משפיעה על הפרשנות הזו צורת החשיבה שלנו. וכמובן, הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות בחיינו – תשפיע באופן ניכר ומשמעותי על החוויה שלנו בסיטואציות הללו, ועל הרגשות שיתעוררו בעקבותיה.

השפעת הפרשנות על המציאות

וכאן חשוב לשים לב, שלעיתים קרובות, הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות שונות בחיינו – משפיעה על המציאות, ומובילה להתגשמותה של הפרשנות הסובייקטיבית שלנו ברמה האובייקטיבית. נמחיש זאת באמצעות דוגמה:

נניח, שאותו סיפור אשר סיפרנו זה עתה על דרך הלצה, היה מתרחש במציאות. אך מסתבר, שבאופן טבעי, השכנה שמחה מאד להושיט לשכנתה עזרה ולהלוות לה חבילת סוכר, מבלי שתחלוף בדעתה אפילו לרגע מחשבה שיפוטית כלשהי אודות הנסיבות שהובילו לצורך בהלוואה זו. אולם מה יקרה אם לאחר שהשכנה תושיט את חבילת הסוכר במאור פנים, היא תזכה למקלחת של צוננים בגין הגישה השיפוטית כביכול, שמעולם לא היתה לה? סביר להניח, שבפעם הבאה – היא כבר לא תשמח כל כך לפתוח את הדלת לשכנה הקנטרנית, שאינה יודעת להכיר טובה…

נמצא איפוא, כי למרות שמלכתחילה לא היה כל מקום לפרשנות שלילית ביחס לסיטואציה הפשוטה הזו, של הלוואת חבילת סוכר – הרי שבפועל, החשיבה השלילית של השכנה המבקשת, עשויה בהחלט להוביל לכך שסיטואציה דומה בעתיד תתאפיין בגישה שלילית מצידה של השכנה המלווה… ובכלל, גישה שכזו עשויה בהחלט להוביל לכך, שהשכנה בעלת החשיבה השלילית תמצא את עצמה מבודדת חברתית, ובודאי שתהנה מאהדה פחותה מצידם של הסובבים אותה…

הרי לנו דוגמה אחת למצב בו הגישה השלילית הגשימה את עצמה. הבה נביא דוגמה נוספת לכך:

אדם מגיע הביתה לאחר יום עבודה, ורעייתו פותחת לו את הדלת בפנים חמוצות. אובייקטיבית, אין כל קשר בין הבעת פניה של הרעיה, ובין משהו שהוא עשה או נמנע מלעשות… אולם אם הגישה שלו לחיים שלילית, והוא נוטה להעניק לסיטואציות בחייו פרשנות שלילית – הוא בודאי ייחס את מצב רוחה של הגברת אליו, בדרך כזו או אחרת… למשל, הוא עשוי לצאת מתוך הנחה, כי הרעיה מחמיצה פנים משום שלא הספיק לתקן את המדף בחדר השינה, כפי שביקשה ממנו אתמול…

באותו הרגע, אך סביר להניח, כי הוא יתחיל לחפש כל דרך אפשרית בכדי להתגונן מפני ה’האשמה’ שמופנית כלפיו, וכידוע, הדרך הטובה ביותר להתגוננות – הינה באמצעות האשמה חוזרת… כך, מהר מאד הוא יתחיל להטיח ברעייתו האשמות שונות, שבודאי תגרומנה למריבה להתלקח, זאת גם אם מלכתחילה מצב רוחה הירוד של הרעיה כלל לא היה קשור לבית, אלא למאורע כלשהו שהתרחש במקום עבודתה…

שוב: מבחינה אובייקטיבית – מדובר היה באירוע שלא היה מקום להעניק לו פרשנות שלילית, אולם הפרשנות השלילית על ידי הבעל – הגשימה את עצמה בסופו של דבר, עוררה מדון ומריבה, והובילה לכך שכעת פניה של הרעיה חמוצות בעקבות הויכוח שהותיר אחריו טעם מר…

כיצד משנים גישה?

כיצד איפוא ניתן לשנות את הגישה, ולהתחיל להעניק לסיטואציות בחיינו פרשנות חיובית שתקדם אותנו ותאפשר לנו למצות את הפוטנציאל שלנו?

התשובה היא בראש ובראשונה: לחדול מפרשנות מהירה של המציאות!

באופן טבעי, לעיתים קרובות, אנו מצהירים הצהרות ויוצאים מנקודות הנחה שאינן מבוססות כדבעי, וזאת רק משום שלא הקדשנו את הזמן הנחוץ בכדי לבחון, לשקול ולבסס את הנחות היסוד שלנו. לדוגמה, כאשר אנו מאחרים באופן בלתי צפוי לפגישה חשובה, אנו נוטים להצהיר הצהרה מראש ולהכריז כי “פגישה שהחלה באיחור – תתנהל בודאי על רגל שמאל”…

האם ההנחה הזו נכונה באופן חד משמעי? ודאי שלא… אפילו אם נניח שלאיחור עשויה להיות השפעה מסויימת על מהלך הפגישה, עדיין ניתן לומר זאת בגירסה מרוככת יותר, ולומר לעצמנו: “לאיחור עשויה להיות השפעה מסויימת על הפגישה, אולם בהחלט יתכן שהשפעה זו תהיה מוגבלת לתחילת הפגישה, ותתפוגג ככל שהיא תמשך… ובכלל, להתנהלות שלנו במהלך הפגישה – ישנו משקל רב בהרבה לעומת האיחור, כך שבידנו לשנות את המגמה ולהפוך את הפגישה למוצלחת!”.

כלומר: באופן טבעי, אשר אנו מגבשים את ההסתכלות שלנו על המציאות, ומעניקים לה פרשנות פזיזה ובלתי שקולה דיה – אנו עשויים לצבוע את הסיטואציה בצבעים קודרים מדי, מבלי כל הצדקה אובייקטיבית. לעומת זאת, כאשר אנו שוקלים את העובדות שנית, ובוחנים אותם אובייקטיבית בעיניים פקוחות – לעיתים קרובות נגלה שהמציאות אינה כה קודרת כפי שהיא נראית במבט ראשון…

לפעמים, במחשבה שניה, יעלה בידנו לנטרל את הפרשנות השלילית באופן מוחלט. אולם גם אם לא נצליח לעשות זאת – חשיבה נוספת עשויה לסייע לנו לפחות לנטרל את עוצמתו של המימד השלילי בפרשנות הסובייקטיבית שלנו.

ועדיין, גם לאחר שצמצמנו את המימד השלילית בפרשנות שלנו למציאות, יש מקום להקדיש חשיבה נוספת לנסיון לאתר דוקא את הצדדים החיוביים במציאות. כלומר: לא להסתפק בכך שאנו מצמצמים את השלילי, אלא לחתור לתפיסה חיובית של המציאות. לנסות לצבוע מחדש את הסיטואציה שנצבעה באופן טבעי בצבעים קודרים, והפעם – בצבעים עליזים ואופטימיים.

אם נצמד לדוגמה בה עסקנו, אודות אותו אדם שאיחר לפגישה חשובה – הרי שניתן לראות גם את החיובי שבסיטואציה שנוצרה. למשל, אם אותו אדם יגיע לפגישה בסופו של דבר, יקח אחריות על האיחור, וידע להתנצל בצורה מכובדת ולהתחיל לפעול בגישה עניינית מכאן ואילך – הרי שהתנהלותו זו עשויה בהחלט לעורר רושם אחראי ומתון, ולהעיד על נימוסים ודרך ארץ…

כמובן, אין הכוונה לעודד איחורים, בכדי לאפשר התנצלות ולקיחת אחריות ולהעיד על נימוסים והליכות… אולם כאשר הסיטואציה כבר נוצרה, והאיחור הינו עובדה מוגמרת – בהחלט ניתן להפוך אותו מנקודת חולשה לנקודת חוזקה, וזאת רק באמצעות חשיבה חיובית ופרשנות חיובית של הסיטואציה.

בלי אשליות!

אלא שכאן, חשוב להדגיש נקודה מסויימת:

חשיבה חיובית, אין משמעותה: פיתוח אשליות… אם נמשיך להצמד לדוגמה שהבאנו, ברור, שאם אותו אדם שאיחר לפגישה ‘יחשוב חיובי’, ויאמר לעצמו שאין כל מקום להיות מוטרד מהאיחור, שכן הצד השני לפגישה בודאי יבין שמדובר באיחור מאולץ בלית ברירה – הוא עלול לוותר אפילו על שלב ההתנצלויות, שלא לומר: להמנע מלקבל על עצמו אחריות… וזו, בודאי, לא הכוונה… אדם שבטוח ש’יהיה טוב’, מבלי שיש בסיס רציונלי להנחה הזו – אינו אדם בעל חשיבה חיובית, אלא אדם בעל אשליה מפותחת… ואשליות, עוד לא קידמו איש מעולם…

כידוע, ישנם אנשים פסימיים וישנם אנשים אופטימיים. הפסימיים – תמיד רואים את השלילי שבמצב, בעוד האופטימיים רואים תמיד את הצדדים החיוביים שבסיטואציה. אולם חשוב להבחין בין האופטימי לבין הנאיבי… שכן האופטימי – מודע לקיומו של הרע, אך מאמין שהצדדים הטובים מאפילים עליו, ומכיר ביכולתו להתמודד עם המצב. לעומתו, הנאיבי – כלל אינו רואה את השלילי שבסיטואציה, ומשום כך, הוא לא יצליח בסופו של דבר להתמודד עם המצב כראוי.

נתאר לעצמנו אדם שירוץ לכביש סואן, בעיניים עצומות… אנו נשאל אותו מה שלומו, והוא יאמר: “מצויין!”… באמת, בינתיים הוא מרגיש מצויין… “אתה לא חושש להדרס? אתה הרי רץ בעיניים עצומות בכביש סואן!” אנו נטען לעומתו, ואילו הוא ישיב ויאמר לנו: “למה אתם חושבים בצורה שלילית כל הזמן? תחשבו בצורה חיובית!”…

האם האדם הזה מתאפיין בחשיבה חיובית? ממש לא… הוא לא חושב בכלל!!! אדם זה הינו חסר אחריות, שמשלה את עצמו שהכל יהיה בסדר, מבלי שישנו כל בסיס רציונלי להנחה הזו! חשיבה שכזו – אינה נובעת מ’חכמה’, אלא להיפך, והיא בודאי לא תקדם אותו בחייו…

באותה מידה, אדם שנתקל בקושי מסויים בחייו, וחוזר ומשנן לעצמו כל הזמן ש’יהיה טוב’, מבלי שהוא עושה מאומה לשיפור המצב – אינו אדם בעל חשיבה חיובית, אלא אדם בעל אשליות… משום שבלי לעשות משהו – אין סיבה שהמצב ישתנה לטובה! אדם בעל חשיבה חיובית, הינו זה שיחתור ויעשה את כל מה שבידו לשיפור המצב, ובמקביל – יאמין שההשתדלות שלו עשויה להניב תוצאות!

זאת ועוד. לא זו בלבד ש’חשיבה אשלייתית’ גורמת לאדם להמשיך לבוסס במצב הנוכחי, אלא שהיא גם שוללת ממנו את ההזדמנות להפיק לקחים מהמצב. לדוגמה: אדם שפוטר ממקום עבודתו, עשוי לומר לעצמו ‘שיהיה בסדר’, ובודאי הוא יסתדר… ואכן, בהחלט יתכן שהוא ימצא מהר מאד מקום עבודה חדש… אולם שוב: לאחר תקופת מה – הוא ימצא את עצמו מפוטר שוב, וימשיך לשנן לעצמו ולסביבתו ש’יהיה בסדר’…

לעומד מן הצד נראה, כביכול מדובר באדם אופטימי במיוחד, שהחשיבה החיובית שלו ממש מעוררת התפעלות… אולם לאמיתו של דבר, מדובר ב’חשיבה אשלייתית’ ולא בחשיבה חיובית… אותו אדם, במקום להפיק לקחים, ולנסות לבדוק עם עצמו מה גרם לכך שהוא אינו מצליח להחזיק מעמד במקום העבודה שלו – דבק באופטימיות חסרת בסיס, שלמעשה, ‘פוטרת’ אותו מלהסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובכך, שוללת ממנו את האפשרות להשתפר, להשתנות, ולהתקדם בחייו!

חשיבה חיובית איפוא, הינה חשיבה שאינה ‘תוקעת’ את האדם במקום, אלא להיפך: מעודדת אותו ללקיחת אחריות, לשינוי, ולשיפור המצב. החשיבה החיובית, להבדיל מהחשיבה השלילית – הינה חשיבה שיש בה תקוה, ושמעניקה לאדם סיכוי לשיפור המצב בעקבות מעשים מצידו. אולם כאמור: חשיבה שמשאירה את האדם במצב פסיבי, וגורמת לחוסר מעש – אינה חשיבה חיובית, אלא ‘חשיבה אשלייתית’, שהינה בעצם: העדר חשיבה…

למרבה הצער, ישנם רבים המערבים מין בשאינו מינו, וכאשר הם נתקלים בסיטואציה קשה או בלתי נעימה – הם אומרים: “בעזרת השם יהיה בסדר… הכל משמים!”… זו כמובן הצהרה שלא ניתן להתווכח איתה… אף אחד אינו חולק על כך שהכל משמים… אבל גם המסר שאמור להוביל את האדם לפעולה – הינו משמים, והתעלמות ממנו – הינה התעלמות מרצונה של ההשגחה העליונה…

כאשר אדם ממשיך לומר ש’יהיה בסדר’ ו’הכל משמים’ – הוא מחטיא את המטרה ומתעלם מהמסר השמיימי שמופנה אליו. במקום לקחת אחריות ולתקן את מה שעליו לתקן, הוא שוגה באשליות ומחמיץ הזדמנויות לשינוי. הדרך הנכונה הינה רק זו שמשלבת בין ההכרה ש’הכל משמים’, ‘הכל לטובה’, ו’בעזרת השם יהיה בסדר’ – לבין ההבנה שיש צורך בחשיבה, בחינה ובקרה עצמית, בכדי לזהות את המקומות הטעונים שינוי ושיפור.

תמיד יש מה לעשות!

למעשה, חשיבה חיובית, הינה חשיבה היוצאת מתוך נקודת הנחה, על פיה כמעט בכל סיטואציה אליה אנו נקלעים במהלך חיינו – יש בידנו לעשות לשיפור המצב. בלי עשיה – המצב לא ישתפר כמובן, אבל הגישה החיובית מעודדת אותנו לעשיה, מתוך אמונה שיהיה בה כדי לשפר את המצב הנתון.

לדוגמה: אדם צעיר שמגיש קורות חיים, עשוי לומר לעצמו: “אין לי סיכוי להתקבל לעבודה… אני הרי צעיר, אין לי נסיון, אין לי רקע קודם, וכו'”. ברור, שאם הוא יגש אל המעסיק הפוטנציאלי בגישה זו – הוא אכן לא יתקבל לעבודה…

אילו אותו אדם היה בעל חשיבה חיובית, הוא כמובן לא היה מתעלם מהעובדות או מתכחש להן… הוא לא היה משכנע את עצמו שאין כל משקל וחשיבות לנסיון קודם או לרקע תעסוקתי מוכח בתחום בו הוא מבקש לעבוד… אבל הוא כן היה מנסה למצוא את היתרונות המיוחדים שיש לו – דוקא בשל הנתונים המיוחדים שלו!

למשל, הוא יכול לומר לעצמו, כי אמנם הוא צעיר ונסיונו מוגבל, אך מאידך, דוקא בשל גילו הצעיר – הוא נמרץ יותר… כמו כן, יתכן שדוקא גילו הצעיר גורם לכך שלא מוטל עליו לעת עתה עול הפרנסה של משפחה גדולה, מה שמאפשר לו להסתפק בשלב ההתחלתי במשכורת נמוכה יותר… כמו כן, יתכן שבגלל מצבו המשפחתי הוא יהיה פנוי יותר לעבודה, וגילו הצעיר דוקא יגרום לכך שהוא ידע לקבל בקלות רבה יותר הוראות מהגורמים הממונים עליו…

כלומר: החשיבה החיובית לא אמורה לגרום לאותו אדם להתעלם מנקודות החולשה שמציב גילו הצעיר, אלא לחפש את נקודות החוזקה שנמצאות במקביל לנקודות החולשה הללו… אם הוא יגש לראיון העבודה מתוך הכרה במעלות היחסיות שיש לו דוקא בשל גילו הצעיר – סיכוייו להתקבל לעבודה יהיו גבוהים בהרבה!

וכך גם להיפך: אדם מבוגר, עשוי לומר לעצמו כי אין לו סיכוי להתקבל לעבודה… הוא הרי כבר אינו צעיר, הוא זקוק למשכורת גבוהה בכדי לפרנס את משפחתו, וכן הלאה… אולם אם אותו אדם יפתח חשיבה חיובית, הוא ידע לומר לעצמו כי אמנם גילו מציב מספר נקודות חולשה, אולם במקביל – יש בו גם נקודות חוזקה בלתי מבוטלות: נסיונו רב יותר, הוא שקול ומחושב יותר, ועוד כיוצא בזה.

לברוח מהקיצוניות

אם נשים לב נמצא, כי אדם בעל חשיבה שלילית – נוטה להשתמש לרוב בביטויים קיצוניים, כמו: ‘אין סיכוי’, ‘אף פעם’, ‘לא יתכן’, וכדומה. למשל: הוא עשוי לומר לעצמו: “אין לי סיכוי להצליח לרזות, משום ששוב נכשלתי ואכלתי עוגה!”… או “אף אחד בבית הזה אינו חושב עלי!”… או “אנשים לעולם אינם משתנים בגיל מבוגר!”…

אין מדובר רק בנושא סנטימנטלי. לשפה – יש משמעות רבה והשפעה ניכרת על צורת החשיבה שלנו, הרבה מעבר לוורבליות של המילה הנאמרת. כשאדם מדבר במונחים מוחלטים, קיצוניים, שאינם מותירים מקום לחשיבה נוספת – הוא באופן טבעי מושפע מתחושת הוודאות שהמילים הללו מקרינות, והמוח שלו מאמץ את התפיסה לפיה השינוי נמנע ובלתי אפשרי.

לכן, בכדי לשרש את החשיבה השלילית, ולאמץ חשיבה חיובית – עלינו בראש ובראשונה לשנות את השפה בה אנו מדברים, עם אחרים וגם עם עצמנו… להמנע ככל שניתן מביטויים קיצוניים, ולהשתמש במידת האפשר בביטויים שקולים ומאוזנים יותר, שמשקפים נאמנה את המציאות. למשל: “אכלתי עוגה, כך שלא עמדתי היום בכללי הדיאטה שאימצתי לעצמי!”… או “לאנשים בגיל מבוגר קשה יותר להשתנות!”…

ביטויים מאוזנים מעין אלו, ימנעו מאתנו לאמץ דפוסי חשיבה שליליים גורפים, ויאפשרו לנו לחשוב באופן חיובי ולזהות את פוטנציאל השינוי שנמצא כמעט בכל סיטואציה. כי אם היום לא הצלחתי לעמוד בדיאטה שקיבלתי על עצמי, אני יכול לעמוד בה מחר… אם קשה להשתנות בגיל מבוגר, זה עדיין אפשרי…

ככל שהביטוי הוורבלי לתפיסת המציאות שלנו, יהיה מאוזן יותר וקיצוני פחות – כך נוכל לאמץ חשיבה חיובית שתוביל אותנו לשינוי, ותאפשר לנו להשיג תוצאות טובות יותר. אם במקום לומר לעצמנו כי ‘נכשלנו’, נלמד לומר ש’עלינו להשתפר’; אם במקום לדבר על ‘פגיעה’ נתייחס ל’אי נעימות’; אם במקום ‘להתאכזב’ נדע לומר כי ‘כל עכבה לטובה’; אין ספק שהחשיבה שלנו תהיה חיובית יותר, ואנו נצליח להתמודד טוב יותר בסיטואציות שונות ולהתקדם לעבר שינוי שיצעיד אותנו קדימה.

עוד נוכל לשים לב, כי חשיבה שלילית – מביאה אותנו לראות את המציאות בצורה קיצונית של שחור ולבן… למשל, אדם בעל חשיבה שלילית יאמר לעצמו: “אני לא מצליח בחינוך הילדים שלי!”, כאשר הוא חווה אכזבה חינוכית כתוצאה מהתנהלות שלילית של מי מילדיו. אולם אם אותו אדם יבחן את המציאות אובייקטיבית, ויביט במשקפיים חיוביות יותר – הוא יוכל לשאול את עצמו: “האמנם? האם בכלל לא הצלחתי בחינוך הילדים?”, ובדרך כלל יתברר שהחשיבה הגורפת והקיצונית, אינה הולמת את המציאות בפועל.

כמו כן, אדם בעל חשיבה שלילית עשוי לומר לעצמו: “אם לא הצלחתי עד כה בחינוך הילדים, אין סיכוי שאצליח מכאן ולהבא!”… אולם אדם בעל חשיבה חיובית, ינתק את ההתניה הזו, ויטיל ספק במשוואה הבלתי מוכחת. גם אם אמנם לא הצלחנו עד כה בחינוך הילדים, אין זה אומר שלא נצליח גם מכאן ולהבא! האדם בעל החשיבה החיובית ינסה לחפש את הכלים בהם טרם עשה שימוש עד כה, ובאמצעותם לפעול לשינוי המצב הנוכחי…

לכן, בכדי לעשות את הצעד הראשון לשם רכישת חשיבה חיובית, מומלץ בכל ערב לפני השינה לחשוב על שלשה משפטים קיצוניים שנמצאים אצלנו בראש, ולנסות להטיל בהם ספק. לנסות להגמיש את ההגדרות, לבחון אובייקטיבית את ההנחות, ולברר האם ההתניות מחוייבות המציאות. אם נתרגל אט אט, בהדרגתיות, לראות את המציאות מתוך מבט של תקוה המאמין ביכולת לשנות ולצאת לדרך חדשה – אנו נגלה שבמרבית הסיטואציות בחיינו נוכל למצוא את הדרך שתאפשר לנו להחלץ מהקשיים, ולהצליח!

חברה חיובית

נקודה נוספת שיכולה לסייע לנו לשמור על חשיבה חיובית, הינה: המצאות בסביבה תומכת וחיובית. כאשר אדם נמצא באופן קבוע בחברה שמבקרת אותו, מורידה מערכו או מזלזלת בו – הוא יתקשה לשנות את דפוסי החשיבה המגבילים והשליליים שלו, ולאמץ חשיבה חיובית העומדת לסתירה לחוויה שהוא חווה מצידם של הסובבים אותו.

לעומת זאת, אדם שנמצא בחברה תומכת ומעודדת, וחווה על בסיס יומיומי הערכה, אמון ביכולותיו, ודרבון להצלחה – יפתח באופן טבעי חשיבה חיובית יותר, שהרי זו החוויה שהוא סופג מהסביבה בה הוא מוקף.

כמובן, גם לצורת החשיבה של הסביבה הקרובה על החיים בכללותם, ולא רק על יכולותיו האינדיבידואליות של האדם – ישנה השפעה רבה על צורת החשיבה של הפרט. אדם שמוקף בחשיבה שלילית, המקבלת בדרך כלל ביטוי בין השאר גם בדיבור ובמעשה – יתקשה לשמר דפוס חשיבה חיובי החורג מהאקלים החברתי בו הוא נמצא. וכך להיפך: אדם שנמצא בסביבה המתאפיינת בחשיבה חיובית – תשפיע לבטח על צורת החשיבה שלו כפרט, ותוביל אותו לראות את המציאות בעיניים חיוביות יותר וביקורתיות פחות.

משום כך, כאמור, חשוב להשתדל להמצא ככל שניתן בסביבה חיובית, כאשר הכוונה היא לסביבה חיובית ביחסה כלפי האדם עצמו, וכלפי החיים בכללותם.

לצייר מציאות חיובית

ועוד נקודה חשובה, אותה נמחיש באמצעות דוגמה פשוטה:

נתאר לעצמנו אדם ששוכב במיטתו בשעת לילה מאוחרת, לאחר שכל בני הבית כבר ישנים. הבית כולו חשוך, וכעת, הוא מנסה להפחיד את עצמו… הוא מנסה, בכוונה תחילה, לדמיין כאילו הוא שומע קולות של צעדים בבית, ואפילו רואה דמות חולפת ליד פתח חדר השינה… הוא שולח יד ומנסה להגיע אל מכשיר הטלפון בכדי להזעיק משטרה למקום מבלי שהזר שמסתובב כעת בבית יבחין בכך, וכן הלאה…

למרות שאותו אדם מדמיין את כל הסיטואציה הזו במודע, סביר להניח שעצם ציור הסיטואציה במחשבתו – יגרום לדופק שלו להאיץ, ללחץ הדם לעלות, ולזיעה לכסות את מצחו… משום שלמחשבות שלנו ישנו כח רב: הן יכולות להשפיע אפילו על המצב הפזיולוגי שלנו, וזאת אפילו במקום שבו אנו מודעים לכך שהן פרי דמיוננו בלבד!

ובכן, כעת, הבה ננסה לעמוד על המשמעות שישנה לדוגמה הזו שהבאנו:

כאשר אנו שקועים בתוך בעיה, וכל הזמן חושבים על הבעיה הזו ועל ההשלכות שעשויות להיות לה – ברור שאנו לא נוכל לראות את הסיטואציה בצורה חיובית ולמצוא מוצא מהמצב. משום שהמחשבה הבלתי פוסקת על הבעיה עצמה – גורמת לה להיות מוחשית ונוכחת, כאילו ההשלכות שאנו חוששים מהן – כבר קיימות במציאות, ברמת וודאות מוחלטת.

אם אנו רוצים למצוא את המוצא מהבעיה, ולהחלץ ממעגל הקסמים שנוצר בעקבות החשיבה הבלתי פוסקת על הבעיה, שמעניקה לה מוחשיות ומציאות משל עצמה – עלינו לנסות לדמיין את עצמנו כאילו אנו כבר נמצאים אחרי פתרונה של הבעיה… כאילו הבעיה כבר אינה קיימת בחיינו, והשלכותיה אינן מאיימות עלינו.

כמובן, הכוונה אינה להתייחס למציאות בנאיביות או בחוסר מציאותיות, ולקבל כאמת את העובדה שהבעיה חלפה לה… כפי שהדגשנו, חשיבה חיובית אינה מהוה סתירה למציאותיות, ולהיפך: חשיבה בלתי מציאותית אינה חשיבה חיובית אלא דמיון פורה… הכוונה הינה איפוא, להיות מודעים לכך שהבעיה עדיין קיימת, אך לצייר במודע מציאות אחרת – בה הבעיה כבר נפתרה.

כפי שאמרנו, גם כאשר אנו מציירים במודע מציאות שאינה הולמת את המציאות האמיתית שבה אנו נמצאים – יש לעצם המחשבה כח רב, והיא עשויה לגרום להשפעה חיובית על צורת החשיבה שלנו. עלינו לדעת ולהכיר את המציאות לאשורה, אולם במקביל, להחליט כי אנו מציירים לעצמנו מציאות שונה – בכדי לשחרר את עצמנו מהמעגל הרגשי השלילי אליו נקלענו.

כאשר תשפיע עלינו החשיבה החדשה, ותגרום לנו למחשבות חיוביות יותר – אנו נוכל מהמקום הזה לנסות לחשוב על פתרונות ריאליים, שיוכלו לחלץ אותנו מהסיטואציה הבעייתית בה אנו נמצאים, ולהתוות לנו את המוצא ואת הדרך שתוביל באמת לפתרון הבעיה!

לא פעם, כאשר פונים אלי אנשים ליעוץ, בשעה בה הם שקועים עמוק בבעיה שלהם – אני מנסה לדמיין איתם ביחד, כיצד הם היו מביטים על הקושי הנוכחי, אילו היו משקיפים עליו במבט לאחור, חצי שנה לאחר שהבעיה נפתרה… כיצד הם היו מתפקדים? כיצד הם היו ממליצים למישהו אחר שנמצא באותה בעיה – להתמודד? ממקום זה, הרבה יותר קל לאנשים לחשוב על הבעיה שלהם, שכן הם כבר יכולים להביט בה ‘מבחוץ’, מבלי להיות מעורבים רגשית.

ואכן, לגישה זו מוצאים אנו סימוכין בדבריו של בעל החידושי הרי”ם. שכן הנה, בתורה הקדושה מופיעה פרשת סוטה לפני פרשת נזיר, כאשר מכך לומדים חז”ל הקדושים כי מי שראה סוטה בקלקולה – יזיר עצמו מן היין. כלומר: קודם כל על האדם לאחוז ב’סור מרע’, להרחיק עצמו מהרע של ‘סוטה בקלקולה’, ולאחר מכן יוכל להגיע ל’עשה טובה’ – להניח על ראשו את כתר הנזירות והקדושה.

ולכאורה, שואל בעל חידושי הרי”ם, מדוע בתורה שבעל פה, במשניות – סידר רבי הקדוש את מסכת נזיר לפני מסכת סוטה? מדוע הקדים הוא את ה’עשה טוב’ – ל’סור מרע’?

אולם משיב בעל החידושי הרי”ם, כי אמנם המצב האידיאלי – הינו זה שמצינו בתורה הקדושה, שה’סור מרע’ קודם ל’עשה טוב’. אולם רבי, הלא חי בתקופת חורבן בית המקדש השני, ועל כן הוא הבין שאם כבר חרבו שני בתי מקדש – כנראה שלא ניתן להמשיך ולחכות ל’סור מרע’, ורק אז לפנות אל ה’עשה טוב’, אלא יש להתחיל בעשיה טובה וחיובית, ומתוכה – כבר יגיע ה’סור מרע’ מאליו… לכן, במשניות שסידר, הפך הוא את הסדר: קודם ‘עשה טוב’ – ורק אחר כך ‘סור מרע’.

והוא הדין בענייננו. אילו ניתן היה, אפשר שהדרך הישרה הינה לעקור את החשיבה השלילית, בכדי להותיר מקום לחשיבה חיובית. אולם בפועל, לא תמיד גישה זו תצליח. משום כך, לפעמים יהיה נכון יותר להקדים ולהזין את עצמנו במחשבות חיוביות, שתדחינה ממילא את המחשבות השליליות ותגרום לנו להתמקד בחיובי, בטוב וביפה.

חשיבותה של החשיבה החיובית

חשוב להבין, כי החשיבה החיובית – משפיעה עלינו הרבה יותר מאשר בכך שהיא משפרת את מצב הרוח שלנו וגורמת לנו להיות פרודוקטיביים יותר. חשיבה חיובית משפיעה עלינו באינספור תחומים במהלך חיינו, עד כדי כך שמחקרים מעידים, כי בכוחה לשפר את תוחלת החיים! על פי אותם מחקרים, אנשים אופטימיים, המתאפיינים בחשיבה חיובית – חיים בממוצע שמונה שנים יותר מאשר אנשים פסימיים, הרואים את העולם בצבעים קודרים!

ההסבר לכך, פשוט: אנשים בעלי חשיבה חיובית, חווים פחות מצבי לחץ ודחק, ומרגישים פחות מתח בחיי היום יום שלהם. גם כאשר הם מתמודדים עם בעיה או קושי, הם יוצאים מנקודת הנחה שלבעיה שלהם יש פתרון, ועליהם מוטל רק לגלות אותו. אנשים בעלי חשיבה חיובית, הינם בעלי רצון חיים גבוה יותר, ומשום כך – הם יעשו יותר בכדי לשמור על בריאותם. כאשר הם נקלעים למצב רפואי קשה – הם יהיו קשובים יותר לעצותיו של הרופא, משום שהם מאמינים שלבעיה שלהם יש פתרון, ולכן הם קשובים לפתרונות שהרפואה יכולה להציע להם.

לעומתם, אנשים פסימיים, בעלי חשיבה שלילית – יחוו בחייהם הרבה יותר מצבים של חוסר אונים ויאוש, וממילא, המתח יהיה בן לוייתם הקבוע. נקודת המוצא שלהם הינה, ש’בעיה’ מהוה מצב של חסר תקנה, ומשום כך – הם יהיו עסוקים בעיקר במחשבה על עומק הבעיה אליה נקלעו, תוך שהם מקדישים תשומת לב מועטה, אם בכלל, לדרכים בהן ניתן להחלץ ממנה. משום כך, הם יהיו מדוכדכים יותר, ומטבע הדברים יקדישו פחות מחשבה לשיפור אורח החיים שלהם, וכאשר יקלעו לבעיה רפואית – יתקשו להאמין כי ביכולתם להביא לשיפור המצב, מה שיפגע במידת שיתוף הפעולה שלהם עם גורמים שעשויים להקל עליהם ואפילו להביא לפתרון מוחלט של הבעיה.

חשיבה חיובית איפוא, אינה רק גישה תיאורטית לחיים. חשיבה חיובית, הינה סגנון חיים, שמקדם את האדם ומוביל אותו לתוצאות טובות יותר בכל תחום בו יבחר לעסוק! חשיבה חיובית, הינה למעשה, נבואה שמגשימה את עצמה: כשאדם מצפה להצליח בחיים – סביר להניח שהוא יתאמץ וישקיע יותר מאשר רעהו, שניגש לעשיה מתוך הנחה מוקדמת שההצלחה ממנו והלאה… אנשים בעלי חשיבה חיובית יכולים לעבוד במשך שעות ארוכות יותר, להיות ממוקדים יותר בעבודתם, ולהרוויח יותר – לעומת אחרים המתאפיינים בחשיבה שלילית!

משום כך, אדם שנוסע במהירות מופרזת בכביש, או ממשיך לעשן על אף שהוא מודע לסכנות הבריאותיות המשמעותיות שהוא חושף את עצמו אליהן – אינו אדם בעל ‘חשיבה חיובית’… האמירה: ”יהיה בסדר’ – אינה מצביעה בהכרח על אופטימיות, אלא לפעמים על נאיביות. על העדר חשיבה, או על התכחשות. אף אחת מהאפשרויות הללו לא תקדם את האדם בחייו, ובדרך כלל היא תשיג את התוצאה ההפוכה בדיוק.

טרדות היום יום

אחד הגורמים הבולטים שעלולים להשפיע על החשיבה שלנו, ולגרום לנו לאמץ חשיבה שלילית – הינו: טרדות היום יום. אנו לא צריכים שיקרה אסון רציני בחיים שלנו… מספיק שישנם יותר מדי ויכוחים או אי הסכמות, פקקי תנועה, עומס בעבודה וכדומה – וכבר, עצם ההצטברות של כמה וכמה קשיים מעין אלו במהלך תקופת זמן של חדשיים ברצף, עלולה לגרום למח שלנו בהדרגתיות להתחיל לפרש את המציאות כמציאות שלילית יותר מכפי שהיא באמת.

לכן, כשאנו מתחילים לחוש ששגרת החיים קשה ומכבידה עלינו, חשוב למצוא זמן בתוך שגרת החיים – בכדי לקחת הפסקה ולעסוק בתחביבים שלנו, בחברים שלנו, במשפחה שלנו, או בכל מקור אחר שיכול לספק לנו אנרגיה רגשית. ככל שנצליח לתחזק את מקורות האנרגיה שלנו יותר, כך נמנע מעצמנו לשקוע בטרדות היום יום ולהסחף לראיה שלילית של המציאות.

כיצד נחלצים מחשיבה שלילית?

כלי נהדר, שעשוי לסייע לנו לצאת מתוך המעגל של חשיבה שלילית – הינו: לעודד אחרים. אם נקפיד לפחות פעם ביום לעודד מישהו אחר, לומר מילה טובה, להכיר טובה וכיוצ”ב – נוכל כבר אחרי שבועיים שלשה להווכח כיצד המח שלנו מתחיל לחפש מימדים חיוביים יותר במציאות.

ועוד כלי מצויין, שמתאים בעיקר לאמיצים שבינינו… למשך שבוע שלם ברציפות, יש לשים לב למה שמתחולל במחשבותינו, ולא לאפשר לעצמנו אפילו פעם אחת לחשוב מחשבה שלילית – יהיה מה שיהיה. שבוע שלם שבו אנו מזהים מיד כל מחשבה שלילית שעולה במחשבתנו, ומיד מוצאים את הצד החיובי שבסיטואציה. מעין ‘דיאטה’ ממחשבות שליליות. לאחר שבוע בלבד – נוכל כבר לראות תוצאות נהדרות!

חשוב לזכור, שאנו חיים בחברה שבנויה ומכוונת לחשוב באופן שלילי יותר מאשר באופן חיובי. המדיה, התקשורת – הינה ממעצבי סגנון החשיבה הבולטים ביותר שישנם, והיא מתמקדת בצדדים השליליים של המציאות.

נסו לתאר לעצמכם, שאתם עוברים ליד דוכן העיתונים, ומבחינים בעיתון שבעמוד השער שלו מתנוססת תמונה פסטורלית של עצים ירוקים ושמש זורחת, כאשר הכותרת הראשית עוסקת בכל הטוב שעומד לקרות בשבוע הקרוב… האם תקנו את העיתון? סביר להניח שלא…

לעומת זאת, אם בשער העיתון נראה טילים בין יבשתיים, והכותרת הראשית תעסוק במלחמה העומדת בפתח – סביר להניח שכל מי שיראה את העיתון ימהר לקנות אותו. לא רק מתוך סקרנות, אלא מתוך אשליה שידיעת הסיכונים תאפשר לנו להתגונן מפניהם באופן טוב יותר. כלומר: חדשות שליליות – ‘מוכרות’ הרבה יותר מאשר חדשות רגועות ונעימות, ומשום כך, התקשורת מתמקדת בנסיון להביא כמה שיותר כותרות שליליות, מה שגורם לחברה להיות שלילית יותר ולאמץ תפיסה שלילית של המציאות.

נשים לב: אפילו כאשר מבקשים למכור לנו חופשה, לדוגמה, השיווק מתחיל בהעצמת הבעיה. כלומר: קודם כל יעשה נסיון להסביר לנו כמה קשה לנו בבית, כמה קשים הם חיי היום יום, כמה אנו שחוקים מהשגרה, וכן הלאה, ולאחר שנחוש את התחושות השליליות הללו – ניתן יהיה בקלות רבה יחסית למכור לנו את ה’תרופה’ לבעיה, שאולי כלל לא קיימת במציאות… כלומר: החשיבה השלילית מהוה כלי לקידום מכירות, ונעשה בה שימוש בכל תחום מתחומי חיינו.

התמכרות למידע שלילי

ההתעסקות הגוברת והולכת בצדדים השליליים של המציאות, גורמת לאנשים רבים ‘להתמכר’ למידע שלילי: חדשות, רכילויות, וכיוצא בזה. שאלתי פעם אדם שהתאפיין בחשיבה שלילית בחייו, מה יקרה אם תשעים אחוזים מההתרחשויות סביבו תהיינה חיוביות… תשובתו הטבעית, המיידית, היתה: “יהיה משעמם!”…

תשובה זו מלמדת הרבה מאד. בדיוק כפי שאדם שמכור לקניות מרגיש שלא ניתן למצוא ריגושים בחיים בלי קניות, כך גם האדם המכור לחשיבה שלילית – מרגיש כי המחשבות השליליות ממלאות את החללים הריקים בחייו, ומעניקים להם טעם וריח. על פי תפיסתו, חיים שאין בהם צדדים שליליים – הינם חיים משעממים וחסרי אתגר…

לא אחת נשמע מאנשים שמכורים למידע שלילי, כי הם עושים זאת בכדי שיוכלו להתגונן מפני סיטואציות שליליות שעלולות לצוץ בחייהם. אולם אם נבחן את הטענה הזו במשקפיים אובייקטיביות נמצא כי אין לה כל יסוד. ישנם מספיק אנשים שאינם קוראים עיתונים, אינם ניזונים מחדשות שליליות במשך כל השבוע, ועדיין – הם אינם נמצאים בסכנה קיומית…

אנו יכולים להיות רגועים, סמוכים ובטוחים, כי כל חדשה חשובה שבאמת נחוצה לנו בכדי להתגונן מפני איום כלשהו – כבר תגיע אלינו בדרך זו או אחרת, גם אם לא נעסוק באופן אובססיבי במרדף אחרי חדשות שליליות.

ההתמכרות לחדשות השליליות, בסופו של דבר, גורמת לאנשים להתנתק במידה רבה מהמציאות. הם מנותקים מהמציאות האופטימית, הם מנותקים מכל אותם אנשים שמצליחים לחיות טוב, להרגיש טוב, לתפקד טוב. הם לא רואים כלל את המציאות הזו!  על פי תפיסתם, אדם שאינו עוסק באופן קבוע באיומים שנשקפים על שגרת חייו – מנותק מהמציאות… אולם הם אינם מבינים, שדוקא הם אלו ש’מנותקים’, אלא שבמקום להתנתק מהמציאות השלילית שבעולם שאינה תורמת להם מאומה – הם מתנתקים מהמציאות החיובית שעשויה היתה לתרום להתקדמותם האישית!

חשיבה שלילית – חוסר אמון עצמי

אם ננסה לחדור מעט יותר לעומק, וכלשונו של רבי ישראל מסלנט: אל הכח הכהה שבאדם, הלא הוא החלק הלא-מודע שמפעיל רבים מכוחותיו של האדם ומשפיע על תפקודו, נמצא כי הסיבה לכך שאדם מעדיף לשקוע בעולם של מידע שלילית הינה משום שהוא אינו מאמין בעצמו וביכולותיו. זו הבעיה שמתחת לפני השטח, שהאדם אמנם לא יסכים להודות בה, אפילו לא בינו ובין עצמו, אך היא קיימת ונותנת את אותותיה.

כאשר האדם אינו מאמין בעצמו וביכולותיו, הוא מתמכר למידע שלילי שמנציח את הפחדים שלו, ובכך הוא ‘מרגיע’ את עצמו שאין כל טעם לנסות ולהתפתח אישית, חברתית או כלכלית. הוא אומר לעצמו שאין טעם לחתור להתפתחות כלכלית, בעולם שנמצא בלאו הכי במשבר; אין טעם לחתור לשיפור הבריאות, בעולם שמלא כולו בקרינה; אין טעם להשקיע בלימודים, שהרי במילא לא ניתן להקיף את כל הידע שהולך ומתרבה בעולם; ואין טעם להשקיע בתחביבים – שהרי החיים קצרים…

למעשה, על מה שהאדם הפסימי אומר – נשמע הגיוני, אלא שישנה בעיה אחת: התוצאות בשטח! בפועל, מתברר שאנשים אופטימיים מצליחים הרבה יותר בכל תחומי החיים, זאת מלבד העובדה שחייהם ארוכים יותר, דבר שגם הפסימיים ביותר מאחלים לעצמם…

מאותה סיבה, אנשים שאינם מאמינים בעצמם, שמחים כאשר הם רואים את כשלונותיו של הזולת. זה לא שהם חלילה מאחלים רע למישהו… אולם כשלונו של הזולת מציב אותם בעמדת עליונות, מבלי שנדרשו לשם כך לחולל שינוי כלשהו בחייהם ולהצליח יותר, דבר שהם מאמינים שאינו ביכולתם… מדובר כמובן באשליה, שהרי כשלונו של הזולת אינו מעניק עליונות אמיתית למישהו. ובכל זאת, אשליה זו מספיקה בכדי לעורר שמחה אצל אנשים שאינם מאמינים שביכולתם לרכוש עליונות אמיתית.

כמו כן, אנשים שאינם מאמינים בעצמם, חשים מתח סמוי כשהם רואים את הצלחותיהם של אחרים. ההצלחות הללו, מעמידות אותם באור שלילי, ומציבות בפניהם מראה המציגה את ההישגים שהם עצמם היו יכולים להשיג. כאשר אותם אחרים נופלים בשלב מסויים, הדבר גורם להתפוגגותו של אותו מתח פנימי, והאדם שאינו מאמין בעצמו יכול לומר בליבו: “הנה, אמנם אני לא יכול להצליח, אבל מה הטעם להצליח – אם אחרי ההצלחה מגיעה הנפילה?”.

כמובן, בסופו של דבר, האדם אינו מרוויח מאומה מכשלונו של הזולת. הוא ממשיך לחיות את חייו – חיי הכשלון, על כל הצדדים הקשים שלהם. כשלונו של האחר – אינו יכול להזין אותו, בודאי שלא לאורך זמן, וכך הוא נאלץ להמשיך ולהתמודד עם חוסר ההצלחה שלו ועם הרגשות השליליים המתעוררים בעקבותיו.

בין האופטימי והפסימי

חשוב להבין, שההבדלים שבין האופטימי, בעל החשיבה החיובית, ובין רעהו הפסימי בעל החשיבה השלילית – באים לידי ביטוי בשלשה תחומים, שבהם מרגיש הפסימי חסר אונים לעומת האופטימי שרואה אופק חיובי לנגד עיניו:

התחום הראשון הינו: מידת הקביעות של הבעיה. כאשר אדם נכשל בתחום מסויים, פוטר מעבודתו, או שהוא מרגיש דחוי חברתית – הפסימי יראה בתמונת המצב הנוכחי תשקיף לעתיד ויצא מנקודת הנחה שהמצב השלילי אינו עומד להשתנות, מה שיגרום לו לחוש חוסר אונים. לעומתו, האופטימי אמנם לא ירגיש טוב בסיטואציה הנוכחית, אולם הוא יזכור תמיד שמדובר בסיטואציה חולפת, והעתיד יכול בהחלט לחזור ולהיות חיובי ומאיר פנים.

התחום השני הינו: פרופורציות. כאשר מתעוררת בעיה מסויימת, האופטימי יצליח לראות אותה בפרופורציות האמיתיות שלה. למשל, כאשר הרכב התקלקל – הוא ידע לומר לעצמו: “נכון, מדובר בבעיה, אבל היא תפתר בעזרת ה’ והכל יהיה בסדר”. לעומתו, הפסימי – אינו מצליח לראות את הפרופורציות של הבעיה, והמוח שלו מיד מזכיר לו שישנן עוד כמה וכמה בעיות בחייו: התריס בסלון מקולקל, השכנים מרעישים, וגם בעבודה לא הכל חלק. כך, במקום לחוות רק את הקושי העכשווי, הוא חווה מסה גדולה של קשיים שאין כל קשר הגיוני בינם ובין עצמם.

ואילו התחום השלישי הינו: דימוי עצמי. כשמתעורר קושי מסויים בחייו של האדם, הפסימי – יסיק ממנו על האיכויות והיכולות שלו כאדם. למשל: אם הוא לא הצליח בעבודה, הוא יסיק מכך שהוא אדם לא מוצלח שאינו יכול להצליח, ולכן, יש לצפות שלא יצליח גם בתחומים נוספים בחייו, כמו למשל: בחברה, בלימודים, וכן הלאה, שהרי הבעיה נעוצה בו ובמבנה האישיות שלו. לעומתו, האופטימי יכול לקבל שהיתה בעיה כלשהי בהתנהלותו בהווה, אולם הוא אינו מסיק מכך על הדימוי העצמי שלו, וממשיך להאמין שביכולתו להצליח בתחומים רבים אחרים בחייו, ואפילו באותו תחום בו נכשל – לאחר שיחולל שינוי כלשהו בתפיסה או בהתנהלות שלו.

כמו כן יש לשים לב, כי חשיבה חיובית, או בשמה השכיח: אופטימיות – אין משמעותה חשיבה נאיבית. הנאיביות אינה אופטימיות, והאופטימיות אינה נאיביות… בעוד הנאיבי כלל אינו מכיר בקיומן של בעיות, ומתכחש למציאותו של הרע בעולם – האופטימי מכיר בבעיה, מודע למציאותו של הרע, ובכל זאת בוחר להתמקד בטוב ולחתור לשיפור המצב, תוך המנעות מהצגת המציאות כחמורה יותר מכפי שהיא.

מעלתה של גישה זו, הינה בכך שהיא מכוונת את האדם להקדיש את זמנו לנסיון לפתור את הבעיה, במקום לנסיון להבין עד כמה היא עמוקה. אנשים משקיעים חלק ניכר מחייהם לנסיון להבין את עומק הבעיות שצצות פה ושם, במקום להשתמש בזמן היקר הזה בכדי למצוא פתרונות מתאימים לאותן בעיות.

עקביות

ולסיום, חשוב מאד להשתדל שהחשיבה החיובית תהיה עקבית. בכדי להתמקצע בכל תחום בחיים, אין די במאמץ חד פעמי – אלא יש צורך בעקביות, וכך גם באשר לחשיבה החיובית. מדובר במיומנות, שעל ידי עקביות ניתן להתמקצע בה ולאמץ אותה כדרך חיים. חשיבה חיובית, הינה אחת התכונות הבסיסיות והחשובות ביותר, ולכן חשוב מאד לאמץ אותה בקביעות, ולא רק מדי פעם – כשהמציאות מאירה לנו פנים. אלו לא מותרות, אלא צורך בסיסי לשם ניהול חיים תקינים ופוריים!

פתגם יפה אומר, שבתחילה – עלינו ליצור את ההרגל, אבל לאחר מכן – ההרגל יוצר אותנו. פתגם זה, נכון במידה רבה בענייננו. בשלב הראשון – יהיה עלינו ליצור את ההרגל, ולהתרגל לחשוב על המציאות בצורה חיובית. לאחר מכן, הרגל זה ישנה את חיינו, ויאפשר לנו להפיק מהם את המירב ולנצל אותם באופן מיטבי.

הבה נפרגן לעצמנו את החשיבה החיובית. כל אימת שקושי כלשהו ניצב בפנינו – ננסה למצוא לו פתרון, מתוך הנחה שהקושי אמור בסופו של דבר להצמיח אותנו, ולא להביא לכשלוננו. ואם בכל זאת נכשלנו – נלמד מהכשלון, ונוודא שבפעם הבאה נהיה טובים יותר… ומלבד זאת, גם בתוך הקושי, ננסה לראות את הצדדים החיוביים: אם אנו עמוסים ולחוצים בעבודה – כנראה שאנשים מאמינים בנו, כך שהפתרון אינו לראות את המצב כשלילי, אלא להבין את הצדדים החיוביים שלו – ולנסות להתאים את המציאות ליכולותינו תוך מציאת פתרונות הולמים לעומס שהיא מטילה עלינו.

אם נצליח לאמץ את החשיבה החיובית, ולשרש ככל שניתן את החשיבה השלילית – נוכל לחיות חיים איכותיים יותר, יצירתיים יותר ומשמעותיים יותר, ולהפיק מעצמנו את המירב תוך מיצוי מוחלט של יכולותינו!

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

פרפקציוניזם

פרפקציוניזם אם נתבונן על המקרים השונים שמתרחשים סביבנו, ועל תגובתם של אנשים למקרים שמתרחשים עמם – נווכח כי הרבה יותר מכפי שהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401