ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

הקרבה והאהבה לתלמידים

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email

הקרבה והאהבה לתלמידים

דרשו חז”ל (ספרי דברים ו, ז) על הפסוק ושיננתם לבניך –   אלו התלמידים. ואם כן לכאורה למה לא כתוב ושיננתם לתלמידך. אלא התורה באה ללמד לנו שהיחס לתלמידים צריך להיות כמו שהם בניך, לכן כתוב ושיננתם לבניך. וכך גם התלמידים צריכים להרגיש את רבם כמו אבא ולכבדו. כמו שמצאנו אצל אלישע שקרא לרבו אליהו “אבי אבי רכב ישראל ופרשיו”. 

פעם כשהתלוויתי אל מרן החזון איש זצ”ל [זה היה בחזרתו מלבקר את אמו שהייתה גרה בבני ברק והוא היה מבקרה מידי יום] אמר לי את דברי התנא באבות אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, וביאר מרן זצ”ל שאם רוצים להצליח עם תלמידים היסוד צריך להיות אוהב את הבריות ועל ידי זה אפשר לקרבן לתורה. 

אם חסר אהבה לתלמידים לא יועילו כל מיני עצות ודרכים. לא יועילו בזה צעקות וגערות, ולדוגמה אם בשיעור התלמיד מפריע ומדבר לא יועיל על ידי צעקות לשנות את דרכו, אמנם אולי יועיל להשתיקו לאותו זמן אבל לחנך אותו שישמע את השיעור ברצינות ובעיון ובקדושה וטהרה זה אפשר להצליח רק על ידי קירוב לבבות.  

דרכי ההנהגה של מו”ר הגאון רבי שלמה היימן זצ”ל

היה לי בצעירותי רב מובהק שלמדתי אצלו שלוש וחצי שנים בווילנה, ה”ה הגאון בעל חידושי רבי שלמה היימן זצ”ל, הנהגתו הייתה בזמן כשהיה תלמיד מעיר איזה הערה או שאלה עניינית או שהסביר סברה נכונה, היה הרבי זצ”ל מסביר את השאלה בלשונו ובסגנונו הבהיר, והיה אומר לתלמיד כך התכוונת לשאול ולומר, בו בזמן שהתלמיד לא כיוון לשאול בכזאת עומק והבנה, ובדרך זו רומם והגביהה את התלמיד, ועל ידי זה העלה את התלמידים שיתעלו בלימוד התורה.  

סיפור נוסף שמעתי מבן של תלמיד של מו”ר זצ”ל, שבזמן שכיהן מו”ר בישיבת ברנוביץ למד אצלו אביו שהיה ממוצא חסידי [והוא היה יחידי שדיבר במבטא חסידי] ובזמן ששאל שאלה בלימוד חייכו התלמידים למשמע דיבורו במבטא חסידי, מו”ר זצ”ל שהבחין בכך הגיב מיד האם הנכם שומעים כמה חזק הוא שואל? ובזה הרים קרנו של אותו תלמיד עד שנתעלה וכיהן בשנים מאוחרות יותר כמרביץ תורה בארה”ב  .

ויש כאן להדגיש על היחס המיוחד וההתבטלות ששרר בין הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ”ל למו”ר הגר”ש היימן זצ”ל בעת שכיהן בברנוביץ בישיבתו של הגאון רבי אלחנן זצ”ל, והוא לימוד גדול לכל צוות רבנים בישיבות כמה צריך להיות ביחס של כבוד והערכה אחד כלפי חברו וח”ו שלא יהיה ענין של התנצחות של אחד כלפי השני. 

כבוד התלמידים – הנהגת בעל האבן האזל

 התנא באבות (פ”ד משנה י”ב) אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. 

אצל מו”ר מרן רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל בעל האבן האזל ראינו והרגשנו איך שקירב את התלמידים באופן מיוחד שקשה לתאר, באיזו אהבה התייחס לכל תלמיד ואיך רומם את נפשו של התלמיד על מה שהעיר ושאל. 

וכשאחד מבני החבורה היה שואל איזה שאלה ראויה [וכן זכור לי שאחד הסביר ביאור נפלא בתוספות שהיה קשה להבין דברי תוספות שם] היה מו”ר הגאון רבי איסר זלמן חוזר ומשבח כמה פעמים בתוך השיעור בהתפעלות “אוי איזה טוב ונכון הסברת” וגם כשנפרדו ללכת מהשיעור ליד הדלת חזר לשבח את התלמיד. כמה זה נתן לנפש התלמיד שעל ידי זה עלה ונתעלה. 

וכן זכורני כשהיינו מגיעים בשבת קודש לשמוע את שיעורו בביתו, לפני שמסר לנו את השיעור היה נכנס לחדר של אוצר הספרים שהיה בביתו מעיזבונו של הגאון רבי חיים ברלין זצ”ל[ בנו של מרן הנצי”ב זצ”ל]. ולא ידענו מה הטעם שנכנס לשם לפני השיעור באופן קבוע לרגעים מספר, עד שהתברר הדבר על ידי אחד מהמקורבים שהיה נכנס לשם להתפלל תפילה שלא ייכשל חלילה באיזה ביטוי לתלמיד. 

הסברת פנים לתלמיד היא המפתח להצלחתו בתורה, ולהפך חלילה

הרבה פעמים באים אצלי להתלונן שאצל מלמד פלוני הילד או הבחור “נשבר” מחמת מילה קשה של המלמד אל התלמיד. כמה זהירות צריך בזה לא לומר לתלמיד מילה קשה כגון אתה לא מבין! או לא שייך שתבין וכד’. זה ממש שובר לגמרי ויש לי בזה הרבה עובדות. 

הגמרא אומרת במסכת תענית דף ח ע”א אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, ופירש רש”י שמראה לו פנים רעות. ולמדנו בדברי רש”י שאפילו אינו כועס עליו אלא חסר הסברת פנים יפות מהרב כלפי התלמיד, על ידי זה התלמיד אינו מצליח בלימודו, עד כדי כך שנהיה לימודו קשה עליו כברזל. 

ולהפך במילה טובה ויחס טוב אפשר לרומם תלמיד לכל החיים, ולפעמים הרב בעצמו אינו שם לב לכך עד כמה היחס טוב שלו לתלמיד, רומם את התלמיד ולכן הצליח. 

והרב שכוונתו לשם שמים לתועלת התלמיד נותנים לו סייעתא דשמיא מיוחדת לכוון מה לומר לתלמיד ומתי לומר כדי שייצא תועלת להצלחת התלמיד.  

מסופר שאחד מהעיירה איוויא סיפר על עצמו שהיה בן גילו של הגאון רבי חיים עוזר זצ”ל ולמד עמו ביחד בקטנותם אצל אותו מלמד, והוא היה אז יותר מצוין וחריף מהגאון רבי חיים עוזר,  אלא מחמת שפעם אחת הכהו המלמד יותר מדאי, הפסיק לבוא ללמוד בחיידר ולכן יצא בעל הבית פשוט. ונורא הדבר עד כמה צריך זהירות מהמלמד לתלמידים. [על חריפותו וגאונותו של מרן הגרח”ע זצ”ל יש לי לספר מה שראיתי בעצמי, ויש בזה אריכות גדולה].   

שני יסודות החינוך שהנחיל לנו הגאון מווילנה

הגאון מווילנה כותב באיגרת וז”ל .ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת ואל יכביד עליהם. כי הלימוד אינו נקבע באדם כי אם בישוב ובנחת, ותפזר להם פרוטות וכיו”ב  .

הגאון מווילנה מדגיש את היסוד שאסור להכניס את התלמידים והבנים ללחץ אלא רק בטוב ובנחת. וכן מוסיף שיש לתת עידוד על ידי פרס של פרוטות כדי שיקבלו את החינוך בטוב. 

הדרך להעמיד השיעור לתועלת כל התלמידים

בכל כיתה ושיעור יש שלש דרגות של תלמידים יש כאלו כישרוניים ויש בינוניים ויש פחות מבינוניים וצריך הרב לדאוג שגם אלו שהם פחות מבינוניים יקבלו לפחות איזה חלקים מסוימים מהשיעור שאותם הם יבינו. ולזה צריך חכמה מצד הרב המלמד אותם, ולדוגמה הרב אחר שהסביר את הגמרא רש”י ותוספות צריך לשאול את אחד מהבינוניים שיחזור להסביר לפי הבנתו, ופעמים תוך כדי המו”מ עמו מתברר שגם המצוינים עדיין חסר להם בהבנת הדבר על בוריו ואז חוזר הרב להסביר שוב עד שרואה שכולם הבינו. והצעתי את הדבר לפני מרן החזון איש זצ”ל שכך אני נוהג עם התלמידים ונהנה. 

פעם לאחר שהסברתי עניין שלם בשיעור לפני התלמידים, שאלתי את אחד התלמידים המצוינים מתוך שמחת והנאת התורה “האם הנך שומע מה שהסברנו” וכוונתי הייתה מתוך התעוררות והתפעלות ההבנה אבל אותו תלמיד חשב שאני בא להעיר לו, ופרץ בבכי. ולכן ראיתי כמה זהירות גדולה צריך בכל ביטוי ותגובה, ולזה צריך פיקחות גדולה מצד הרב מלבד הזהירות והמידות טובות שהם היסוד להעמדת תלמידים. 

שיעור החיוב לטפל בתלמיד שאינו רואה ברכה

פעם שאלתי את הגאון רבי אליהו לופיאן זצ”ל עד כמה אנו מחויבים לטפל בתלמיד שרואים שאין הצלחה בלימודו ואין הנהגתו ישרה. וענה לי: החיוב הוא באותו שיעור שהייתם מתעסקים אילו היה זה התלמיד בנכם שלכם. כגודל הטרחה של האב בבנו שאינו מניחו מחמת בעיותיו, כך חיובו של הרב שלא לסלק תלמיד, ולטרוח ולעמול בכל הדרכים לכוונו לדרך הישר והטוב. אלא שהוסיף הגר”א לופיאן זצ”ל ,שכל זה בתנאי שאינו מזיק לאחרים ואינו מכניס פריקת עול על שאר התלמידים, שאם ח”ו הוא מזיק לאחרים –  אין להשהותו כלל.  

להשריש בלב התלמידים יר”ש ויופי המצוות וחשקת התורה

החובה עלינו להתחזק ולעמול על החינוך שיהיה חינוך ישר וטוב, ולהשריש בלב התלמידים יראת שמים ומידות טובות, מידות טובות זה הכלי קיבול של כל המעלות.  

ובמיוחד בתקופתנו כאשר הרחוב פרוץ עד שאול תחתית ועל ידי הסרטים והאינטרנט מאבדים את צורת האדם לגמרי, לכן כל מחנך צריך להכניס הרבה דיבורים של יראת שמים ויופי המצוות וקדושת השבת בלב התלמידים. וכוונתי שגם באמצע הלימוד צריך להפסיק ולהראות את רוממות התורה כדי לתת חשקת התורה, וכן את היופי בחיי התורה והמצוות, כמה אושר יש לבן ישראל המקיים את המצוות שהוא מאושר כאן בעולם, וכמה אווירת השבת וקדושתה מנחלת לאדם את אושר החיים.  

[וכמו שמרן הגר”ח קנייבסקי שליט”א מזכיר עד היום את הדיבורים של יראת שמים וחשקת התורה שהייתי מזכיר באמצע השיעור, בעת שלמד אצלנו. ובענוותנותו הגדולה מחזיק עצמו כדין תלמיד ושאל רשות לעמוד בתפילת שמונה עשרה בעת שהיינו מתפללים בכולל חזו”א בימים הנוראים וקבעו את מקומו אחורי מקומי שם, כמובא בשו”ע שתלמיד לא יעמוד אחורי רבו בתפילה]. 

לעמוד בעוז נגד הניסיונות לחבל בטהרת החינוך

וכן צריכים כל מנהלי התתי”ם לשמור על סדרי הלימודים שלא ישנו כלום, ולעמוד בעוז ובתוקף נגד כל הגזירות של שר החינוך והבג”ץ, הם רוצים לחנך אותנו איך לחנך, ועומדים לשלוח מפקחים לפקח עלינו איך שנלמד, והוא לא מבין שהחינוך שלנו בתורה ויראת שמים אינו דומה למה שאצלם מחנכים שהוא אפס וכלום, ולא עוד אלא שהם צריכים להעמיד שמירה בפתח בתי הספר שלהם לבדוק את התלמידים שהם לא מביאים עמם כלים לפגוע במורים שלהם, אם לא יתנו להם את הציון שהם רוצים לקבל מהמורה. ואצלנו ב”ה מחנכים לקדושה וטהרה. הם לא מבינים או לא רוצים להבין את יופי החינוך שלנו וכל יום ויום הם מחדשים גזירות על התתי”ם והישיבות והסמינרים. 

ואין לנו לפחד מהם כי אין עניות במקום עשירות, והעושר והכבוד מלפניך. ואפילו שהם מאיימים עלינו שהם יפסיקו לתמוך במוסדות התורה אין לנו להתפעל מזה וח”ו להתכופף להם כי הקב”ה אמר לי הכסף ולי הזהב נאום ד’. 

ולכן אם נעמוד בלי להיכנע אלא נקיים רצון השי”ת, נזכה לסייעתא דשמיא להחזיק את מוסדות החינוך ולהצליח בהעמדת תלמידים שיהיו תפארת הכלל ישראל. 

 
מאתר היברו בוקס

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401