ילד שאינו יודע

בשבוע שעבר כתבנו שאדם שבע אינו מחפש אוכל, אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים, אך הרחבנו בעיקר בנושא שביעה נפשית, רגשית, חווייתית. במאמר זה אני רוצה

קרא עוד »

ילד שאינו שבע

אין צורך להיות פיקח גדול בכדי להבין ש: אדם שבע אינו מחפש אוכל. אדם בריא לא מחפש משכך [משכיח] כאבים. ומתוך כך אנו יכולים להבין, שכאשר הילד

קרא עוד »

אהבה עצמית

חלוקת המאמר חלק ראשון של המאמר מיועד [בעיקר] לגברים אהבה עצמית, איך לא, נושא בעל קונוטציה שלילית, נחשב בעינינו כדבר פסול ומתועב. רק כאשר אנו

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

ונהפוך הוא….

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on email
תגיות

 מדוע קראתי למאמר שלי כך?

-ראשית כל, אנחנו לקראת חודש אדר…         

שבו  כמעט שלא היה לנו סיכוי ובסופו של דבר,

 הכל התהפך מאבל ליום טוב… 

בתקווה שגם אצל ר. כך יהא המשוב…

עם ס”ד להיות שליחה טובה  ,

ייתכן שגם ר. תחוש יותר אהובה,

ואולי תוך שימוש במגוון כלים,

גם היא תרוויח יותר איכות חיים…  

 

-שנית, גמלה בליבי החלטה-

 להפוך את העבודה, 

במקום להתחיל בסדנא “מהוללה”, 

התחלתי בר. ובהתפתחות האישית שלה…

 את הסדנאות יצרתי כאפשרויות לעבודה בקבוצות, לאחר העבודה הפרטנית ובהחלט בעקבות …

-2-

1.קושי של האישה – פרוט של התנהגויות , מצב חברתי ורגשי הדורשים איזון-

ר. נכנסת לחדר, נראית חביבה,מחייכת וקשה לזהות את העובר בתוכה כלפי חוץ. די בקלות מתחילה לספר על עצמה , שיש בתוכה צורך גדול לסייע לשני, מתוך כך נוצרים סביבה קשרים בעייתיים שמסבכים את אישיותה. בעבר נוצר לה קשר עם חברה מסוימת לא כל כל איכותית שנהגה לעשות כל דבר אחרי ר. השפיעה על ר. לשלילה גם מבחינה רוחנית ור. החלה לראות סרטים ולעשות דברים שלא התאימו לאישיותה. כמו כן, אישה זו הייתה נוהגת להתפרץ על רחל. לאחר מכן נוצר לר. קשר עם אישה אחרת , בת 35, גרושה פעמיים. היא עזרה לר. להתנתק מהחברה הקודמת שהזיקה לה. ר. הייתה יוצאת אתה להליכות, מקשיבה ומעודדת אותה. לאותה אישה קושי נפשי גדול , אך ר. לא קלטה זאת בתחילה. חברתה זו לא הייתה מסוגלת לשבת בגינה על הספסל, אמרה שכולם מדברים לשון הרע, פסלה את העולם, חשה שכולם שונאים אותה והייתה מסתגרת בביתה. ר. ניסתה לשכנע שכן אוהבים אותה. אותה אישה עסקה גם בטיפול מודרך ורחל אפשרה לה לטפל בה כדי לתת לה הרגשה טובה. לאחר הטיפול רחל הייתה מקשיבה לכל קשייה. הדברים חלחלו לתוך נפשה של ר. והיא  החלה בעצמה להסתגר מפני העולם. בשלב מסוים, קראה ספר שעזר לה לקלוט שהקשר אינו בריא לה ולאחר מכן הצליחה לנתק את הקשר, לאחר חיבוטי נפש רבים והתייעצות כיצד לעשות זאת. כיום ר. מוצאת את עצמה ללא חברה, אנשים בקהילה לא מתייחסים אליה, לא אומרים לה שלום, דוחים אותה. היא נראית שונה מהם ומרגישה שהנה אנשים חושבים שהיא החברה של   ” המשוגעת”… ר. מאוד כאובה, מנסה להכניס לעצמה לראש שהדברים אינם נכונים וכביכול אנשים כן אוהבים אותה אך כל פעם זה יוצא מחדש- ” לא אוהבים אותי” , ” לא אומרים לי שלום”, ” אני לא כמו כולם בקהילה” וכו’… 

ניכר הקושי של ר. להגן על עצמה מפני אנשים בחברתה  שתוקפים ופוגעים בה באופן ישיר או עקיף. היא מגמדת את עצמה מאוד , אינה מצליחה לעמוד על שלה בצורה  מספקת , אלא רק כשהיא ממש מגיעה לקצה… הדבר ניכר גם במערכת היחסים עם חמותה שדוחה אותה ואת בני משפחתה ונמנעת מלארח אותם, בעבודה כשצועקים עליה שלא בצדק, עם חברות מסוימות שקולטות את חולשותיה ומנצלות אותן במודע ושלא במודע… מתוך ערכה עצמית נמוכה מאוד של ר. היא הופכת את עצמה לקורבן ואנשים שונים נוהגים בה בהתאם…

במקביל, ר. מוצאת בעצמה כישרון רב בתחום העיצוב  , אך חוששת מאוד מכישלון ואינה מסוגלת להתקדם ולפתח את יכולותיה כפי שהייתה רוצה. הדבר ניכר גם במהלך עבודתה כסייעת לגננת במעון.

ר. נשמעת במצב דיכאוני( נראה לי שזהו דיכאון קל – בינוני), הסתכלותה על העולם פאסימית, הערך העצמי שלה נמוך מאוד, היא חווה אנדוניה  ביחס להליכות שהייתה נוהגת ואוהבת לעשות מידי יום וכמו כן אין לה חשק לצאת כלל מביתה.

בס”ד

-3-

 

בשלויות רגשיות שצריכות פיתוח-

 

מתלות לעצמאות-  ר. זקוקה לאישורים רבים על עצם אישיותה, חסר לה ביטחון  שהיא שווה, ראויה ויכולה. לפיכך, חוששת מאוד מכישלון, ממה יגידו  אם לא תצליח, ובעצם למרות שהיא מוצאת בעצמה כישרונות אין לה יכולת רגשית להוציא אותם לפועל. תחת זאת היא גם נוטה להרוס לעצמה דברים מסוימים שהייתה רוצה , כמו למשל קידום שהייתה יכולה לקבל כבר מספר פעמים כגננת בגן. אני משערת שהיא  פועלת כך מתוך חשש פנימי שתיכשל, חוסר אמון מספק ביכולותיה וחשש  שאם לא תצליח יראו אותה בצורה שלילית. למרות רצונה והכרה ביכולותיה מול ילדי הגן בריכוזים שונים שמסרה והתנהלותה הכללית מולם, היא אינה מצליחה להגיע לידי החלטה שהיא זו שתיקח על עצמה את התפקיד, למרות שגננות רבות נכשלו והיא זו שלמעשה החזיקה מעמד בגן הכי הרבה זמן. כשהיא צריכה לעשות סדרי עדיפות היא מיד מוותרת על עצמה ויחד עם זאת אינה משלימה ומקבלת את תוצאות הוויתור. תחושתה שרק אם תעשה משהו ” יוצא מן הכלל” תהיה ראויה להערכה.

 היא גם מפתחת לעצמה “פנטזיה” וחולמת להיות מעצבת גדולה וכו’…                                                                 כשבמקביל היא מתקשה לקבל החלטה ולעשות את מה שהייתה רוצה בתחום זה,מחד מוצאת לעצמה סיבות שמונעות בעדה לפתח דברים שהייתה רוצה, כשאלו סובבים בעיקר על הציר של החשש מכישלון ומה יגידו ומאידך חשה כל הזמן חוסר סיפוק . 

גם ממני כמטפלת היא מבקשת אישור שאכן יש לה סיכוי פעם להצליח… 

ר. כן מצליחה להרגיע את עצמה בגבול מסוים באמצעות חיבור , תפילה ושיח שיש לה עם בורא עולם. כמו כן ,היא אומרת לעצמה משפטים מרגיעים , אך אלו עוזרים לה באופן חלקי בלבד, עד שכאבה המודחק יוצא שוב, כל פעם מחדש…  

יכולת הביטוי הרגשי– יכולת זו גם היא יחסית נמוכה אצל ר. ,פעמים שהיא מתקשה להגדיר את רצונותיה ולהסביר את עצמה , חוששת מאוד מביקורת הזולת ולפיכך אומרת דברים בצורה לא מספיק ברורה כך שהשני שואל את עצמו למה בדיוק התכוונה וכשמנסה לברר זאת היא מתחילה להתקפל ומשדרת חוסר בהירות. בשל מצוקתה והעובדה שהיא כה מגמדת את עצמה ,היא מבלבלת את השני .מראה לו שהיא רוצה דבר אחד כשבעצם היא רוצה דבר אחר ואינה מצליחה , יודעת או מרשה לעצמה לבטא זאת בצורה ברורה מספיק. הזולת מבין את מה ששידרה לו כלפי חוץ, אך היא רוצה בעצם אחרת ממה ששידרה ונשארת מתוסכלת מבפנים.

יכולת היצירתיות– כאן לר. כן יש יכולות גבוהות. יש בה דמיון, יש לה רעיונות ואף פנטזיות לגבי עצמה. היא הראתה לי בתמונה את חדר השינה שלהם שעיצבה מאוד בטוב טעם וכן הבנתי שבעבר למדה עיצוב אירועים ואף עיצבה את הבר והכיסא לחתונה של אחותה. היא נמשכת מאוד לעיצוב בכלל ובפרט לעיצוב בלונים. יחד עם זאת הדרישה העצמית של ר. גבוהה ולא נראה לי שהיא מסוגלת לאפשר לעצמה להיות במקום של יצירתיות זורמת, פשוטה , משוחררת ולא דווקא מידי מרשימה ויפה.

 -4-

הסופר אגו של ר. אכן  נוקשה , בתחום העיצוב היא דורשת מעצמה שלמות, רמה גבוהה, לא תאפשר לעצמה להיות פחות מכך. אני חשה שיש בה אני שיקרי שמביא לחרדה ממה שהעולם יגיד ,על כל צעד ושעל. יש בה צורך להרשים את העולם על מנת לחוש שווה ולפיכך היצירתיות שבה מתקבעת, התוצאה חייבת להיות מושלמת ,מידי… מתוך כך רוצה מאוד להיות מעצבת גדולה אך נמנעת מכך בו זמנית , מחשש שתיכשל ושוב לא תהיה מוערכת. זאת למרות שהיא באמת מאוד מוכשרת בתחום. 

כמו כן, ר. חשה צורך להציל דמויות שונות ולכן היא דורשת מעצמה לתת את כל כולה מעבר למה שהיא מסוגלת בפועל ונקלעת למערכות יחסים מורכבות המשפיעות עליה לשלילה ומסבכות את אישיותה. כך היא גם עם קבוצת הילדים הקשה בגן , שהיא נשארת בשבילם במסירות בניגוד לרוב הגננות האחרות שלא החזיקו מעמד.(מה שאולי גם בא להציל את הילדה האבודה שבתוכה…). היא גם מוצאת באופן קבוע סיבות מוסריות על מנת לוותר על עצמה כגננת בגן ובכל פעם מחדש יוצרת מצב שאישה אחרת מקבלת את התפקיד שהיא עצמה רצתה והייתה אכן ראויה לו. היא טוענת שגננת מסוימת מבוגרת יותר או שלגננת נוספת יש תעודת גננת בניגוד אליה…( על אף שגם המנהלת לכתחילה לקחה זאת בחשבון ובכל זאת רצתה אותה כגננת.) יש לה אפשרות להצליח מאוד כגננת, אך בסופו של דבר היא אינה מקבלת את התפקיד ונשארת מתוסכלת מהמציאות שהיא יוצרת לעצמה.  

מנגנוני הגנה – ר. סבלה במשך שנים מהדחקה של חוויות העבר, כילדה דחויה ובלתי מוצלחת. לפיכך אין לה בביתה אפילו תמונות של עצמה כילדה, זאת מתוך חשש לגעת בכאב שלמעשה בשטח רודף אחריה ומלווה אותה על כל צעד ושעל, כשהיא חשה עצמה נחותה ובלתי מוערכת בקרב המשפחה, בחברה ובעבודה.

ניתן לחוות אצל ר. גם פיצול מסוים כשבחוויה שלה הקשר שלה עם הסביבה הוא מידי קרוב וחונק והחברה מידי נזקקת לה או שהחברה דוחה אותה ואינה רוצה כלל בקרבתה. זהו גם האופן בו היא רואה את עצמה – או שתהיה מושלמת או שלא תהיה שווה כלל… ללא  מספיק צבעי ביניים! אולי יש כאן גם חוסר בקביעות אובייקט, אשר מביא להסתכלות בלתי מאוזנת של ר. כלפי עצמה? או שהיא מתמסרת לעזור לזולת על חשבונה ללא גבול ( אולי כי רק כך יש סיכוי שיאהבו אותה) או שאין מי שאוהב אותה כמעט בכלל… כביכול רואה את עצמה בפיצול כמו דמות האם שהיא רק טובה או רק רעה… 

גם השלכה ניתן לראות בחדר הטיפול , כאשר ר. אומרת לי בהקשר מסויים למשל – את בטח חושבת שאני טיפשה… כשאני מצדי כלל לא חשבתי על כך. ניתן לראות שאת האופן שבו היא מסתכלת על עצמה היא משליכה עלי…

ייתכן שהיא משתמשת לעיתים גם בראציונאליזציה, כשהיא משכנעת את עצמה ע”י הגיון , שעליה לתת את הזכות לקבלת תפקיד הגננת בגן למישהי אחרת – בגלל שלזו יש  תעודת גננת, בגלל שהשנייה יותר מבוגרת וכו’… ע”י כך אמנם אינה מאפשרת לעצמה קידום אך יחד עם זאת, נמנעת מהכאב ששעלול להתעורר אם תיכשל ,ממנו היא כה חוששת… 

-5-

רקע רלוונטי מהידוע לי על ר.-

ר. כיום בת 27, חסידת גור. התחתנה בגיל 17.5 וכיום אמא ל- 3 ילדים גרה בקרית גת. עובדת כסייעת  בגנים  חילונים. בעבר  למדה עיצוב אירועים אך אינה עוסקת בכך למרות אהבתה לתחום. במקור הגיעה ממשפחה בת 10 ילדים, היא השלישית. הגיעה אלי עקב תחושות קשות שחשה במשך מספר חודשים לאחר שהסתבכה במערכות יחסים מורכבות ובלתי מאוזנות, שסיבכו אותה מבחינה רגשית ויצרו אצלה מצב דיכאוני שהחזיר אותה לעברה כילדה… המציאות שלה כיום מעוררת גם את כאב העבר שמעולם לא קיבל מענה ממשי. כילדה הייתה מאוד דחויה בחברה, סבלה מקשב וריכוז ונכשלה בלימודים. אימה שהייתה מחנכת במקצועה ואישיות מאוד שכלתנית הביעה זלזול כלפי מי שאינו ממש חכם ולפיכך דאגה להדגיש לר. שהיא טיפשה. אמא גם הייתה אישה רזה וראתה שמנים כבעלי מום, רחל הייתה שמנה…     בהתאם לכך,                          זכתה בתואר “ה חתול השחור” של המשפחה… גם בגיל הבגרות היו מאבקים בין ר. ואימה סביב נושא הביגוד כשרחל נטתה ללבוש מודרני שלא מצא חן בעיני אימה שלפיכך טרחה לומר לר. – מי ייקח אותך?… לכן, ר. מצאה את עצמה יוצאת מהבית בכל הזדמנות ונמנעת מקשר עם בני משפחתה. גם הנשיאה בעול והתפקוד בבית , התבטא אצלה בעיקר בחוץ – בקניות או שמירה על הילדים הקטנים. זאת כמובן גם בעקבות העובדה ששידרו לה כל הזמן שאינה מוצלחת גם בעבודות הבית. 

אביה של ר. כפי הנראה הוא אדם רגיש יותר, אתו ר. יותר הסתדרה. לר. היה קשר טוב וקרוב גם עם סבתא שלה שר. הייתה עוזרת לה הרבה וזו אהבה אותה וקנתה לה דברים. כמו כן, הייתה לה דודה שר. הייתה עוזרת לה רבות וזו הביעה כלפיה הערכה מרובה. אני משערת שהדמויות הללו נתנו לר. מענה כלשהו למצוקתה ובכך סייעו בעדה כדי שבכל אופן תחוש שיש בה מעלות ויכולות כלשהן. ר. רצתה להינשא והתפללה שתזכה בבעל טוב ואכן נראית מרוצה מבעלה בסך הכל. 

-6-

התפתחותה של ר. במישורים שהוזכרו-

לאחר הפגישה הראשונה בה הקשבתי לר. וקיבלתי מידע לגבי מצבה , נפגשנו שנית. ר. החלה לשתף בתסכול שחשה מגיל קטן בחברה ובבית. היא הביאה זאת ואני בחרתי ללכת יחד אתה. על מנת להתחבר טוב יותר לחוויות שעברה ולתת להן כלי מכיל, הצעתי לפניה קלפים טיפוליים. ביקשתי שתיבחר קלף אחד שמייצג אותה כילדה וקלף נוסף שמייצג את הסביבה שלה. היא בחרה קלף של ילד בבור, מעליו דמות של איש עם חבל- זהו הקלף שייצג אותה. קלף נוסף שבחרה – קלף של דמות שחורה, מעין צל, שייצג את אימה. ביקשתי גם שתיבחר קלפי מילים המייצגות את רגשותיה מסביב לקלפי התמונות. היא בחרה את המילים הבאות- חנק, טביעה, כעס, קשר, תקין, דחוי , פחד, חוסר אונים. ר. העלתה קושי לגבי הנגיעה בעבר ושינתה נושא. 

בשלב זה , הביאה את רצונה להתפתח בתחום העיצוב ואת המחסומים הפנימיים שמעכבים אותה. כתבנו את המחשבות העוברות בתוכה ומונעות ממנה לפרוץ – האם אני מסוגלת? לא אצליח, אם לא אצליח החברה תידחה אותי… , פחד להיכשל, ההוצאה הכלכלית הכרוכה בלימוד עיצוב. 

במקביל כתבנו גם מה יצא לה אם כן תממש את כישרונותיה בתחום- הצלחה, לממש כישרונות, להרוויח, להרגיש טוב עם עצמי, שעשיתי משהו שאני אוהבת ואנשים נהנים מזה. 

כפי הנראה, המעבר  מהחלק הכואב שהיה קשה לר. לכיוון נינוח יותר עבורה נתן לה עוגן גם למציאת חוויות חיוביות מן העבר. כך, לפתע נזכרה שכאשר הייתה בכיתה א’ , הייתה מלכת כיתה, היה לה ביטחון עצמי, הצליחה בלימודים, אך כשעברו דירה לעיר אחרת התמודדה עם הבת שהייתה מלכת הכיתה שם והתערער מאוד מעמדה. אז החלה שרשרת של פגיעות מצד החברה , אז כבר לא הצליחה כל כך בלימודים וגם בעיני אימה נעשתה טיפשה ולא מוצלחת. פירשתי לרחל על סמך זאת, שבבסיס היא כן הייתה מוצלחת וכן היו לה יכולות, אך ברגע שהתערער מעמדה החברתי התערער גם ביטחונה העצמי ובלוא הכי החלו מעגלים של דחיה- ירדה בביטחון העצמי שלה- פחות הצליחה- תגובות בהתאם וכן הלאה. ר. הזדהתה עם דברי. כך בס”ד , עזרתי לה ליצור הגדרה מעט שונה על עצמה, זה לא שאין לה יכולות , אלא שחוסר הביטחון שהשתלט עליה בעקבות חוויות שונות דיכא את יכולותיה…( ניתן בהמשך אולי לעשות על כך עבודה נרטיבית…). 

 

 בשלב מסוים חזרנו שוב לעברה של ר. ועשינו משחק תפקידים שבו ר. סיפרה לחברות כיצד חשה כילדה דחויה. עשינו גם דו שיח שבו ר. הבוגרת דיברה אל ר. הילדה  ( שאני הצגתי) ממקום מעודד.

הדגשתי עוד והגדרתי עם ר. את הילדה המוצלחת בבסיס שרק כשהתערערה הקרקע תחתיה ירד ביטחונה ונוצרו מעגלים שליליים  , יש סיכוי שאם נשבור את אותם מעגלים שליליים הביטחון שלה יעלה , החברה תחזיר לה פידבק וייווצרו מעגלים חדשים – חיוביים.

כמו כן, למרות הקושי לגעת בעבר  הכאוב נראה שר. הבינה יותר את הצורך של הילדה הדחוקה בתוכה הזקוקה לקבל מקום ועוצרת את התפתחותה גם כיום וכשהדברים הוגדרו קצת אחרת , ניתן לה כוח לעמוד מול החוויה הקשה. 

בפגישה מספר 3- ר. מתארת קושי ועצב שחשה במהלך השבוע ורצון לברוח. נתתי לה אמפתיה וכן , הוספתי שזהו חלק מהתהליך שאנו עושות , כמו גב תפוס שכשלוחצים בו על הנקודות הכואבות הוא משתחרר.  הנחנו על השולחן את הקלפים מהפגישה הקודמת- הקלף שייצג את אמר והקלף שייצג אותה. שאלתי מה הילדה הייתה רוצה לומר לאמא ור. תיארה כמה היא לבד, חסרת אונים וכו’… 

-7-

ביקשתי ממנה לדבר כעת את הקול של אמא, מה נראה לה שהייתה אומרת לה אם הייתה שומעת ממנה את הדברים הללו. ר. אמרה בתור אמא שכעת כשהיא מבינה מה עובר עליה,  היא יותר תשתדל בשבילה. והמשכנו- מה עכשיו הילדה אומרת ? מה מפריע לאמא ? האם זהו משהו אישי שיש לאמא מול הילדה או משהו כללי של אמא מול כולם? ר. נזכרה שכשהיא הייתה בכיתה א’ מוצלחת ואחיותיה פחות, אמא שלה התייחסה גם אליהן בהתאם. שאלתי אותה לפי הנתונים הללו מה זה אומר על אמא? כך יכלה להפנים שהבעיה לא הייתה בה אלא באימה שראתה הכל במבט מאוד חיצוני, ר. קלטה שכן היה לה פוטנציאל טוב בבסיס , אך התגובות של אמא יצרו אצלה הסתכלות שלילית על עצמה שלא בצדק. ר. התחברה לדברים. ההגדרה המחודשת לגבי מקור הקושי נתן לר. עוגן מסוים לגבי אישיותה , שמקור הבעיה אינו שלה אלא של אימה שהסתכלה לא נכון על דברים וגרמה גם לה להסתכל על עצמה כך…

מכאן המשכנו לכיוון של העצמה אישית , נגיעה בתכונות וכישרונות , רשמנו את הדברים ותוך כדי ר. הצליחה לראות עוד ועוד חלקים יפים באישיותה כגון- טוב ליבה, יכולת השפעה שבאה לידי ביטוי בדברים שאמרה לנשים חילוניות והצליחה למנוע אותן מעבירות בראש השנה. נתתי לר. ש.ב. להמשיך לשים לב במשך השבוע לעוד דברים, אפילו קטנים ולרשום אותם  לעצמה.

כעת כשלר. ברור שקולות מן העבר, דברים שאמא אמרה לה בשל קשייה היא , הם שיצרו אצלה הסתכלות מוטעית על עצמה , ניתן לר. כוח לראות את עצמה אחרת ,להתייחס לחלקים היפים שהיא מוצאת בעצמה ולהעצים אותם. 

פגישה מספר 4- ר. מציינת שהיה לה שבוע הרבה יותר טוב. אחרי שסיימנו את הפגישה קלטה מה בעצם עשינו, שהחוויות שהיו לה עם אמא אינן מצביעות על אישיותה היא אלא על הקושי והבעייתיות שהיו לאימה באופן כללי. ר. הוסיפה שעשתה הליכה פעמיים, הכריחה את עצמה לצאת וזה עשה לה טוב. היא מציינת גם שפתאום יש לה התפרצויות צחוק משונות , כמו של ילדה קטנה ושואלת האם זה קשור למה שאנו עושות ביחד ואני אישרתי זאת, שזה טבעי , שזה חלק מתהליך שהיא עוברת. שאלתי גם איזה תחושות יש לה בעקבות ההתפרצויות הללו או במהלכן , מצד אחד היא שואלת את עצמה מה קורה לה ומאידך היא חשה שחרור. אמרתי לה שאולי באמת אחרי שדיברנו על חוויות שהיו מודחקות במשך תקופה כה ארוכה הנפש שלה חשה שחרור וצורך להוציא. ר. התחברה לדברי .ר. הביאה דף בו רשמה לעצמה עוד ועוד דברים במהלך השבוע. פיתחנו והוספנו גם במהלך הפגישה עוד דברים על מה שכתבה- מה זה אומר עלייך? מה עוד ? וכו’… 

עשינו תהליך בו ר. שוב דיברה אל הקול של אמא שמפריע ומעכב אותה בחייה. אני הייתי כביכול הקול שמפריע והיא התבקשה לענות לו, לסלק אותו.  ר. סיפרה על הצלחה בגן ואני בתור הקול ניסיתי כאילו להרוס לה- נו אז מה כל כך מיוחד בזה? ומאידך עזרתי לר. לענות בעוצמה. כן , אני הצלחתי בדבר שגננות אחרות לא הצליחו! כולן התייאשו ואני לא! כל מה שאת אומרת עלי זה סתם הורס לי ולא בצדק! הנה אני גם מטפלת בעצמי בניגוד אלייך שתמיד נשארת עם הבעיה שלך שהרסה כל כך הרבה לכולנו וכו’… ר. חשה הקלה ושיחרור לאחר התרגיל. 

ר’ סיפרה עוד על התמודדויות שיש לה בגן בכלל ובפרט מול גננת שפוגעת בה , נתתי לר. ש.ב. לכתוב לאותה גננת מכתב כפי שעשינו במשחק התפקידים ביחס לאימה ולהביא בשבוע הבא. כך מתחילה להתפתח האסרטיביות של ר. , יכולת לעמוד מול העולם ואפילו מבלי להגיד לשני מילה, היא לומדת לתת לעצמה כוח ועוצמה וראשית כל להגיד את הדברים בינה לבין עצמה. 

-8-

ניתן לראות אצל ר. התקדמות בהסתכלות שלה על עצמה , בהבנה שהקולות שחוותה בעברה אינם קשורים ומצביעים על אישיותה אלא על הבעייתיות של אימה. היא מוצאת בעצמה יותר ויותר מעלות ויכולות ומתחילה לחשוב כיצד להוציא אותן לפועל. כמו כן, התעורר בה רצון מחדש לעשיה  כעת היא חזרה לצאת להליכות וכבר החלה את הניקיונות לפסח, דבר שנתן לה כוח שהיא אכן יכולה ומסוגלת. ניתן לראות גם שמצב הרוח שלה הולך ומשתפר. בנוסף, החלה לברר לגבי קורס של עיצוב בלונים.

פגישה מספר 5- ר. משתפת שוב בחוויות שחשה ביחס לחברה , שלא מתייחסת אליה והיא נפגעת ומרגישה לא שווה, טיפשה , לא מעניינת. כמו כן, סיפרה שגם היא בעבר לא אמרה שלום לאנשים, כשהייתה בדיכאון שאחרי לידה, למרות שכן חשה צורך בקשר , אך לא היה לה כוח ליזום. אני פירשתי שאולי חששה מדחייה ולכן רצתה שייזמו בשבילה. פעם נוספת שבה לא אמרה שלום לאנשים הייתה בעקבות הקשר עם החברה האחרונה , כשנכנסה למערבולת שלה שכולם לא בסדר ואז גם נמנעה מלומר שלום לאנשים. כמו כן, סיפרה על שתי אחיותיה שרבו והיא פייסה ביניהן , אך לאחר שעשתה זאת הן התחברו ביניהן והיא נשארה בצד, שוב התעוררה בתוכה תחושת הדחייה. נתתי לר. אמפתיה לכך שזה אכן נורא לא נעים, במיוחד שהיא זו שעזרה להן לחדש את הקשר. שאפשר להבין את הפגיעה שלה. לפתע ר. אמרה ששכחה לכוון שעון ואני הסתכלתי מה השעה בשעון שעל הקיר. ר. אמרה לי : ” את בטח בודקת אם אני יודעת חשבון…” הגבתי: ככה את חושבת? למה שאני אבדוק אותך?… ר: סתם בצחוק… אולי… ר. חשה שלא בנוח, אך אני הסברתי לר. שכדאי לנו כן לנסות להבין את זה… אמרתי לה שבאמת לא חשבתי על כך כלום, אבל האם זה קורה לה בעוד מקומות, שהיא מגלה שהיא חושבת שחושבים עליה דברים שלא באמת חשבו עליה? היא אכן אישרה זאת. אמרתי שאולי זה גם כך במקרה של אחיות שלה… שאלתי איך היה הקשר בינה לבין כל אחת מהאחיות לפני שהשלימה ביניהן? ר. אמרה שהיה קשר טוב, שהיא חשה רצויה. גם הן רצו בחברתה ויצרו קשר. המשכתי לשאול אותה שאלות משמעותיות בהקשר הזה , על מנת ליצור גשר שיאזן את ההסתכלות שלה , אכן היא הגיעה למסקנה שאולי פשוט כשהקשר ביניהן התחדש הן התלהבו לאחר תקופה שבה היו מנותקות ובמלא היו יותר עסוקות בעצמן, ללא כל דבר אישי נגדה… אני הוספתי שאולי הקשר ביניהן התחדש והיא הייתה בצד, ללא כל סיבה אישית נגדה, אבל היא קישרה את זה מידית לילדה הקטנה והדחויה שבתוכה ואולי זה גם מה שקרה איתי וקורה עם עוד אנשים… ר. התחברה והסכימה עם הדברים. 

בפגישה זו ר. הביאה את הדפוס אותו היא מכירה מדמות אימה שנהגה להתייחס אליה כאל טיפשה, אלי המטפלת שלה- כביכול גם אני מסתכלת עליה כך , מה שמייצג גם את האופן שבו היא תופסת את ההסתכלות של העולם עליה באופן כללי. הטרנספרנס שיצא בחדר, אותו שמנו על השולחן, עזר לר. להבין מה קורה לה, שבעצם ההסתכלות שלה על הסביבה היא לא דווקא המציאות באמת, שהמציאות האמתית לפחות בחלק מהפעמים הרבה יותר פשוטה ויפה ממה שהיא נוטה לחשוב בשל המשקפיים הפנימיות שלה…

ר. שואלת כיצד תיפטר מהקולות של הילדה שבתוכה… השיחות שלנו ,המודעות והמקום שאנחנו נותנים לה זהו חלק משמעותי מהעניין… יחד עם זאת, אני בהחלט רואה מקום כעת, להמשיך לכיוון נרטיבי , בשל העובדה שלר. ברור כעת שאינה אשמה , הצלחנו להעצים ולראות באישיותה חלקים יפים והיא אינה מעוניינת בקולות שבתוכה שלמעשה הורסים לה. היא  רוצה מצידה להמשיך ולהצליח לראות את הטוב שבה ושבעולמה . מתוך כך יהיה מקום גם להחצנה טובה, מציאת יוצאי דופן שיעזרו לר. לחוש חוויות הצלחה ולהעלות את ערכה העצמי. כמו כן, חשוב לי שבהמשך ניתן לדמות האם את המקום גם מבחינת  הדברים בהם ר. כן חשה שאמא ניסתה להיטיב אתה למרות הקשיים שהיו לה וגם מצד חוסר האונים של אמא שכפי הנראה חוותה חוויות שונות בחייה שהביאו אותה להסתכלות מעוותת זו. 

-9-

המטרה שלי בכך היא לעזור לר. להגיע לאיזון בהסתכלות על אימה, על עצמה ועל העולם בכלל וכן, להצליח להכיל ,לשמור ולהגן על עצמה במקביל לכך שתהא מסוגלת להכיל אחרים למרות קשייהם. 

כעת ר. יותר ויותר נותנת מקום לילדה הפגועה שבה ודרך הדיבור על הקושי, השיקופים, האמפתיה, ההכלה ושימוש בכלים טיפוליים שונים, היא מקבלת מקום חדש בעולם. מקום שאינו שופט ומבקר אותה כפי שהכירה בעבר ובו היא מצליחה לבטא יותר ויותר את רחשי ליבה. ע”י כך באה לידי ביטוי גם ההתפתחות של יכולת הביטוי הרגשי שלה!

 

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

הנחיית סדנאות

סדנאות- למי הסדנאות מיועדות? הסדנאות הבאות מיועדות לנשים הסובלות מרגשי נחיתות וחוסר ביטחון ביחס לחברה בכלל או ביחס לדמות מסוימת בפרט. כפי

תקשורת בונה

בשבוע שעבר התוודענו לחשיבות ההתפתחות של יכולת הביטוי הרגשי וכיצד הדבר מתחיל כבר בשלב מוקדם אצל התינוק הקטן. כעת ננסה להכיר נקודות

גשר שמוביל אל החופשה…

לסיום נוסיף זמנים מיוחדים, אשר את הזיכרון מלווים במשך שנים. בהם גם ניתן להשלים פערים רגשיים. חופשה! רבים מאתנו חווים את החופשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401