תם עידן החינוך

‬ מאת הרב אלחנן קרביץ שם הכותב יעודכן בקרוב במערכת הרמ"א (או"ח סי' רכה ס"ב) כותב: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה יברך, ברוך…

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים נוספים

שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

במאמר זה אשר הינו אחרון בסידרת מאמרי החינוך במשנתו של מרן זצ"ל, מן הראוי להעלות על נס נקודה נוספת אשר היתה בנפשו של מרן, ואשר ראוי ליתן עליה את הדעת בפרט בימים הנוראים, אשר עליהם נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, וחובה עלינו לדעת את היסוד והבסיס שעליו עלינו להרבות לשפוך שיח ותחנונים לפני ה' למען לא נבוש בעולם הזה ולא ניכלם לעולם הבא.

ראה מרן בעוני עמו, ומעיניו נשפכו דמעות רבות עם הורים אשר בניהם סרו מן הדרך הישרה ונטו אחרי ההבל ואחרי תעתועי היצר ופיתוייו, ובכל צרתם הצר לו לראות על מה אירע להם כך, ואם כי בשיעוריו התרה מרן והזכיר כמה וכמה דברים שיכולים לגרום לצרה זו לבוא [כשרות המאכלים, צניעות ההורים, כבוד ת"ח ועוד], בעיניו הדבר הראשון שצריכים ההורים לעשות הוא אך ורק להתפלל ולשפוך דמעות כנחל על יוצאי חלציהם שלא יגרמו להם בושה וכלימה לעתיד לבוא.

לשם המחשה עד כמה יכולים הילדים להתרחק מדרך הקודש של הוריהם, סיפר מרן זצ"ל כי באותה תקופה שמדינת ישראל סערה ורגשה סביב החוק "מיהו יהודי", בעת אשר ראשי המדינה רצו להכליל תחת השם "יהודי" גם כאלה שהינם גוים גמורים ללא ספק, כגון שהאם גויה והאב יהודי, וכל מי שהיה בלבו קרטוב של רגש לתורה התנגד בחריפות לחוק זה אשר עלול לגרום להתבוללות איומה בתוככי ארץ הקודש. בסופו של דבר הובא הדבר להכרעתם של תשעה שופטים בבית הדין "התחתון", כלשונו של מרן, כשאחד השופטים היה ספרדי ממשפחת "מאני" המפוארת, המפורסמת בעיקר בזכות ראש המשפחה הגאון החסיד רבי אליהו מאני, ידידו של מרן הבן איש חי, אשר מזכירו פעמים רבות בספריו ומתחשב מאוד בדבריו.

הראשון לציון דאז, הרב יצחק נסים, קיוה כי יוכל להשפיע על השופט הנ"ל להצביע נגד החוק ובכך למנוע מהאסון הרוחני שיצא ממנו, הוא פנה אליו במכתב וביקשו בכל לשון של בקשה שיצביע נגד החוק, כשהוא מזכירו במכתב את זכות אבותיו הקדושים אשר פיארו את כותל המזרח של יהדות ספרד. אך למרבה האכזבה אותו השופט קרא את המכתב, קימטו בבוז והפטיר "מוקצה מחמת מיאוס"… וכמובן לא נמנע מלהצביע בעד החוק הנ"ל, וכך עבר החוק ברוב קולות לדאבון נפשם של כל נאמני היהדות.

מרן זצ"ל כאב מאוד על העובדה ששמו של שופט זה יחקק לחרפות ולדראון עולם, והתבטא עליו במלים חריפות באומרו "כששופט זה ילך לעולם הבא, אם עדיין לא הלך, בודאי ימצא את מקומו בגהינם. איני יודע אם גהינם תסכים לקבל אותו… הרשע הזה הכריע נגד הדת, 'ארבעה מלכים את החמשה' (עפ"י בראשית יד, ט), הוא היה מחמשת הרשעים מלך סדום מלך עמורה מלך צביים ומלך בלע, נלוה לרשעים וחתם עמהם. איזו בושה וכלימה תכסה את פניו, כשיגיע זקנו רבי אליהו מאני ויירק בפניו, "אני סבא שלך"?!"

בכדי לקבל קורטוב של הבנה מגדולתו של הסבא ר' אליהו מאני סיפר מרן כמה וכמה עובדות ממעשי גדולתו (והבאנום בספר "מעדני המלך"), ואחד מהמעשיות נסבה על עלייתו מבגדד לארץ ישראל. מהר"א מאני עבר דרך דמשק, והיה זה חג הסוכות, הקהל בנו סוכה ענקית עם קורות גדולות כמו קורות בית הבד, שיכנסו בה כל הקהל ויברכו על הלולב.

בשמחת תורה נכנסו כל הקהל לשמוח ולרקד בסוכה, והרב מקיף עימם. לפתע קרא הרב בקול: "רבותי, כולם לצאת החוצה!" הוא יצא ראשון וכל הקהל אחריו. האחרון שבהם יצא, וכל הסוכה כולה התמוטטה ונעשתה עיי חרבות, אם היה נשאר בה אדם היה נהרג במקום, ובזכותו אפילו צפורן של אחד מהם לא נפגעה!

והמסקנא המתבקשת היא: כמה צריך להתפלל, "רבונו של עולם, שלא נבוש ולא נכלם בבנינו, בנכדינו, בניננו, שיתקדש שמך על ידינו ולא נתביש לעולם הבא".

הוסיף מרן וסיפר, באו אלינו זוג להתגרש מראשי השומר הצעיר, שאלתי אותו מה שמך? אמר את שמו, והמשפחה 'שניאורסון'. התפלאתי, שניאורסון? זו משפחה של גאונים, של הגאון רבי זלמן בעל התניא!

אמר, כן, אני דור שביעי שלו, והחל מונה אחד אחד עד אליו, והוא מראשי השומר הצעיר, אוכל ביום הכפורים, מתגאל בארנבות ועכברים, וסופו יורש גהנם. וזה דור שביעי של הגאון הזה רבי זלמן, שכל הלומד בספריו מרגיש כזו קדושה וטהרה.

ועל כך חזר מרן והדגיש את המסקנא המתבקשת להרבות בתפילה ובתחינה על ילדינו וצאצאינו עד סוף הדורות שלא נבוש מחמת מעשיהם ולא ניכלם לעולם הבא, אשר גם כאן הרחיב מרן בתיאוריו על חיי העולם הבא, באומרו, לאחר מאה ועשרים כשילך האדם לבית עולמו וסבבו בשוק הסופדים, יסתכלו עליו הצדיקים מאבות משפחתו ויתמהו איש אל אחיו, הבננו זה? בן סורר ומורה איננו שומע בקולנו.

יבואו המלאכים ויקחו אותו לגהינם, איזה צער יהיה לאבותיו בראותם איך מורידים את בנם אבל שאולה.

בטבעו של עולם כל אדם כואב לו על בנו כרחם אב על בנים, אם בנו חולה באיזה מחלה מזעיק כל מיני רופאים שירפאו אותו ולא ימות, כל שכן כשהאבות רואים את נינם מגיע לעולם הבא והוא נשפט 'הלוך ילך ובכה' לגהינם, גם הם בוכים עליו, בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו.

אש הגהינם רותחת פי ששים מהאש שלנו (ברכות נז:). שורפים אותו ושוב מחיים אותו עד שיתמרקו עוונותיו, וקול הצעקות והבכיות נשמע למרחקים, 'עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו' (תהלים פד, ז. ועי' עירובין יט.), ומתערבות דמעותיו ובכיותיו עם קול דמעי ובכיות אבותיו.

אנו רוצים חלילה שאבותינו יתבישו מאתנו?! 'לא נבוש ולא נכלם' מאבותינו, צריך שכשנלך לשם ישמחו בנו, בראותם כי ברוך ה' 'מעשה אבות יעשו בנים', גם אנו הולכים בדרכם, בדרך התורה והמצוות, לא יגענו לריק ולבהלה.

יהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון, ונישא חן וחסד בעיני כל רואינו, בעולם הזה ובעולם הבא, וזכות מרן זצ"ל תגן עלינו ותסייענו בחינוך הילדים שיגדלו לאילנא רברבא והיה שמם כשם הגדולים אשר בארץ אכי"ר.

 

 

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל חוות דעת מקצועית חינם על הדרך שלך להצליח?

מאמרים מומלצים נוספים מהמחבר:

חינוך לאהבת התורה הקדושה

פקודי ה' ישרים משמחי לב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל כותב במכתבו לבחור ישיבה: כנראה שיש לך עצבות, וזה לא טוב

חינוך ילדים

קיימת תמונה מפורסמת של מרן זצ"ל בה הוא נראה עומד בספינת שייט וידו אוחזת בהגה הספינה, ואם כי כולנו הכרנו את מרן

חינוך לאמונה בשכר ועונש

הגר"ח מוולאז'ין שואל בכמה מקומות בספריו הקדושים (נפש החיים ש"א פי"ב. וש"ב פ"ח, ורו"ח אבות פ"ב מ"א ופ"ו מ"א) על מאמר חז"ל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפשר לעזור?

זה התפקיד שלנו!

השאירו את מספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור אליכם לייעוץ בחינם!

חני 0527155401